פרולוג חלק ב'= התחלה חדשה

היי רציתי לעלות את הפרק יום אחרי אבל לא הצלחתי
ומפרק הבא אני משנה את השם של הסיפור
קריאה נעימה

סוף סוף הניידת המזוינת הזאת עצרה
הבית שלי אם אפשר לקרוא לו ככה
השכונה שלי
החיים שלי
שתי שוטרים הופיעו מולי שהדלת נפתחה
יצאתי מהאוטו אבל
בולשיט אחד גדול
זה לא הבית שלי זה מה הפאקינג הזה בכלל
"איפה פאקינג אנחנו אה? " הרמתי את קולי ,
"סתמי כלבה תורידי את הקול, זה הבית החדש שלך אז את באה איתנו עכשיו לא מעניין אותי מה הבנת ?" הוא צעק .
התעצבנתי כל כך אבל הם משכו אותי בידי למבנה הלא מוכר
כע הדלתות נפתחו עיני נעצמו במהירות לא מתכננת לראות מה יש בפנים
שנה וחצי ישבתי בחור הזה כי לא החליטו מה לעשות איתי
דיבורים גרמו לי לפתוח את עיני
"מי זאת ?"
"איזה כלבה תיראי מה היא לובשת"
"איזה כוסית אחושילינג "
"וואט דה פאק אני רוצה אותה "
"אחשלי לא ראיתי כזאת"
ופה ניסגרתי מה אני לובשת אבל איפה אני
ילדים בגילי 17 היו מסביבי אבל אישה בסביבות גיל ה – 40 או ה- 30 עמדה מולי עם חיוך גדול מה שאליי לא היה כבר הרבה זמן
"שלום לך דארלינג (זה יקירה למי שלא יודעת ~הערת כותבת) אני יסמין והגעת לבית של נערים ונערות שיצאו מהכלא מגיל 16 עד גיל 18 איך קוראים לך ? " אני יודעת הכל, זה לא בית זה מוסד , זה לא יכול להיות אמרו לי שמחזירים אותי לבית שלי גם אם הוא לא ממש בית זה ממש אבל ממש לא מעניין תתחת שלי .
"תעני כבר ,אנחנו צריכים ללכת?" הוא אחז בי חזק יותר
"קנדל" בפשטות הייתי משוחררת ומבולבלת בו זמנית שבינתיים ראיתי את השוטר שאחז בי מדבר עם יסמין הזאת,היא כל כך מאושרת למה, זה לא מקום שאנשים רוצים לעבוד בו
טריקת דלת נשמעה הסתובבתי מגלה שהשוטרים עזבו
פ'חח כל כך מהר זה די מצחיק
"טוב קנדל" יסמין צעדה לעברי " אני יביא מישהו שיעשה לך סיור ישר אחרי שתניחי את דבריך בחדרך החדש אז אממ בואי נראה נופר בואי לפה " ילדה אחת הגיעה משום מקום וחייכה לעברי העלתי חיוך על פני והסתכלתי על יסמין והיא פשוט הנהנה והלכה .
"היי אני נופר " היא הושיטה את ידה "לא צריך את כל הרישמיות הזאת, אני קנדל" היא גיחכה לעצמה היא די נחמדה לא כמו בכלא .
"את איתי בחדר אז אני רוצה להכיר אותך , פשוט אני יראה לך איפה הוא ונירד לדבר בחצר " הנהנתי ולקחתי את המזוודה המוכרת שלי שמצאתי בצד אה השוטרים בטח הביאו לי אותה עלינו למעלה

"טוב נו אז מה הסיפור שלך" נופר התיישבה מולי ולידה 6 נערים אחרים שהיכרתי הם סיפרו לי את העבר שלהם עד לפה : ראשית נופר היתה בכלא בגיל 16 חצי שנה על זה ששדדה חנות עם 6 הנערים האחרים, נעה,גיל,נוי,אוריאל ודני .
"אוקי להתחיל" הנהונים קלים נשלחו לעברי אולי מחכים אבל לא יודעים מה מצפה להם "טוב אז הבצפר בואו נגיד שהבולשיט הזה מכתה ח' עד י'א, שאני תכנית אמורה להיות בו עכשיו, עבר אלי מין חרם כזה של כל השכבות כע היו מרביצים לי והכל וכמו כל נערה אחרת לא הייתי מגיבה , אני די מניחה בכלל שהייתי ילדה טובה ואני גנבתי ושדדתי חניות אבל את החרם הזאת עשתה גניפר ילדה שלא סבלתע , כל פעם ששדדתי או גנבתי ברחתי והצלחתי ככה חייתי , עד שהיא שמעה אותי וראתה אותי עם הסכין שלי היא קראה למשטרה למזלי הצלחתי לברוח אבל לפני שתפסו אותי והכניסו אותי לפאקינג חור הכלא הזה רצחתי אותה על כל מה שהיא עשתה לי ." הם היו סוג של המומים ידעתי זה סתם בולשיט ופאק חרא "אנחנו חברים שלך" והכל קמתי משם והתחלתי ללכת בדשא משכתי באפי מרגישה את העגיל שם זה המזכרת הממשית היחידה שלי .
"אואו" וכמה שריקות הוציאו אותי מהטרנס ששקעתי בוא
ראיתי איזה 15 נערים בגילי אני חושבת מעשנים צוחקים וכמובן האלכוהול המשקה המוכר ביותר שלי
"כע,צריכים משהו" 4 מהם התקדמו אליי שבנתיים האחרים רק צפו
"חצופה, אני אוהב את זה מאמי" הוא ליטף את הלחי שלי
"תעיף פאקינג את היד המזויינת שלך ממני " צעקתי אליו הם היו המומים דחפתי אותו עם כתפי והמשכתי ללכת אבל יד עצרה אותי
"אפחת בחיים לא תגיד לא לי את מבינה את זה כלבה קטנה נכון" לא עניתי
הסתובבתי דרך משיכת יד אגרוף עמד מולי אבל חסמתי אותו עם ידי
בכלא למדתי את זה , אני חייבת להמשיך עם זה
העפתי את ברכי והוא קיבל בירכיה התקפל על הרצפה האחרים כנראה לא הבינו מה קורה
המלך שלהם
אך באותו שנייה

איך הפרק