מקצה לקצה *__* עונה 2 פרק 34 + 35

~ נקודת המבט של נייל ~ ( חמש תגובות ממשיכה )
' נסיכהשלי, ' הערתי את ג'ייד ונישקתי אותה מיליון ואחת נשיקות על כל הפנים
' בוקר טוב ' היא אמרה והתמתחה וחיבקתי אותה
' התגעגעתי אלייך ' אמרתי והתיישבתי לידה
' אני יותר ' היא אמרה והניחה את הראש שלה על הכתף שלי
' רוצה ללכת לאכול ? ' היא המשיכה
' הרגע קמת, כבר בא לך לאכול ? '
' חח כן '
' האמת שעשית אותי גם רעב עכשיו ' חייכתי
' טוב, אז אני הולכת שנייה להתארגן ונצא ' היא אמרה וקמה מהמיטה, אני כבר הייתי מוכן, קמתי לפני איזה חצי שעה
~כעבור כמה דקות~
' בואי נסיכהשלי ' אמרתי וירדנו ביחד לחדר אוכל
~~~
' רוצה אחר כך לבוא איתי לספרייה ? ' שאלתי בזמן שסיימתי את הקורנפלקס שלי
' הייתי רוצה מאוד, אבל אני חייב ללכת עם הבנים לאולפן, אד שירן כתב לנו שיר ועכשיו מחפשים לו לחן, קוראים לו moments עם אני לא טועה ' הוא אמר
' הא, סבבה, אז אני ילך, אני יחזור תוך חצי שעה בערך ' חייכתי
~~~
' ביי, יצאתי ' אמרתי לנייל בזמן שהוא שם ג'ינס
' ביי נסיכהשלי ' הוא השיב ונתן לי נשיקה קטנה
יצאתי מהחדר ונכנסתי למעלית, ירדתי למטה ויצאתי מהמלון
תוך כמה דקות כבר מצאתי את הסיפרייה ונכנסתי אליה
האמת איטלקית די דומה לספרדית, דיברתי אל הספרנית שם בספרדית והיא הבינה אותי
לקחתי את הספרים שהייתי צריכה ויצאתי החוצה, נעצרתי מול הרמזור שבדיוק התחלף לאדום
כעבור כמה שניות הוא התחלף לצהוב ואז ירוק, היו לידי עוד איזה חמישה אנשים, פתאום מכונית עברה ובבום אחד עפתי איזה עשרה מטרים אחורה
הדבר האחרון שאני זוכרת זה שקיבלתי מכה חזקה בבטן ובראש והתעלפתי ..
~נקודת המבט של רן~
' יופי, היא פה, קדימה ' אמרתי לתוך הטלפון שלי ובאתי לעבור את המעבר חצייה
זה היה קצת מבהיל אבל לא נלחצתי, המכונית פגעה בג'ייד
ישר מלא אנשים התקהלו סביב המכונית וסביבה, ישר קפצתי פנימה ולקחתי פיקוד
' סליחה, זוזו בבקשה ' אמרתי והוזזתי אותם אחורה
' אני אח שלה, תנו לי לקחת אותה לבית חולים ' אמרתי בקצת איטלקית שלמדתי במטוס והרמתי אותה משם וישר לקחתי מונית לבית חולים
' צוחק מי שצוחק אחרון ' מלמלתי
~~~
' הלו ? ' שאלתי ולקחתי עוד ביס מהתפוח
' זה רן ' שמעתי את הקול המחריד שלו ובאתי לנתק
' אל תנתק, תקשיב ' הוא עצר אותי
' יש לך חצי דקה '
' אני יסתפק גם בכמה שניות, ג'ייד בבית חולים '
' מה עשית לה ???!!!??!! יא חתיכת בן ז – '
' לא עשיתי לה כלום, היא נדרסה '
' איזה בית חולים היא ?! ' שאלתי בזמן ששמתי נעליים ויצאתי מהחדר ומהמלון ולקחתי מונית
' *** *** ' הוא ענה
' אני יהרוג אותך יא כלב ' אמרתי וניתקתי, אמרתי לנהג את השם של הבית חולים והוא נסע לשם
' מהר בבקשה, מהר ' אמרתי לו בספרדית

~ פרק 35 ~

' סליחה, באיזה חדר נמצאת ג'ייד מארק ? ' שאלתי מתנשף את הפקידה בקבלה
' 145 '
' תודה '
' בבק – ' היא עוד לא הספיקה לענות וכבר רצתי לחדר הזה
הגעתי וישר נכנסתי פנימה, ג'ייד שכבה מחוסרת הכרה על המיטה ולידה עמדו רן ורופא אחד
' הגעת מהר ' רן אמר בחיוך
' תסתום לפני שאני יוציא לך את כל השיניים ' זרקתי לו והוזזתי אותו וישר פניתי לג'ייד
' נסיכהשלי .. ' מלמלתי בזמן שנגעתי בפנים שלה ובידיים שלה
' דוקטור, מה קרה לה ? ' שאלתי אותו
' היא .. היא קיבל זעזוע מוח, היא במצב אנוש ' הוא גמגם והרגיש לא בנוח
' זה לא קורה .. זה לא קורה .. ' מלמלתי וחיבקתי אותה
' אתה יודע, עם אני הייתי חבר שלה, זה לא היה קור – ' רן בא להגיד והוצאתי אותו מהחדר
' דוקטור, מה אפשר לעשות ? היא תהיה בסדר ? ' שאלתי
' אני לא רוצה להלחיץ, אבל היא במצב קשה, עוד אי אפשר לדעת בוודאות .. אני מבקש בבקשה שתצא החוצה ותחכ – '
' אני לא עוזב אותה, ' אמרתי והחזקתי את היד שלה
' תראה, אני מבין את הדאגה שלך, אבל אתה צריך לצאת ' הוא הסביר וסימן לי לצאת
' בבקשה .. תנסה לעשות הכל בשביל שהיא תיהיה בסדר .. ' התחננתי בזמן שהוא הוציא אותי מהחדר
' אני ישתדל .. ' הוא גמגם עוד פעם וסגר את הדלת
' מה עשית לה ? יא חתיכת כלב ' סיננתי לעבר רן והרמתי אותו מהצווארון של החולצה שלו
' דבר ראשון, תוריד אותי ' הוא אמר חצי נחנק ושחררתי את האחיזה
' דבר שני, כבר אמרתי, אני לא עשיתי לה כלום ' הוא אמר ועשה את עצמו מנקה את החולצה
' למה אני לא מאמין לך ? ' שאלתי
' כי אתה טמבל ' הוא אמר והסתלק משם
דפקתי את האגרוף בקיר ונשענתי על הקיר
' שמע ישראל אדוני אלוהינו ה' אחד .. ' מלמלתי בעברית ושמתי את האצבעות שלי על הקצה העליון של האף, לפני שבועיים בערך ג'ייד לימדה אותי את זה והסבירה לי שזאת ברכה יהודית
התפללתי, התפללתי שהכל יהיה בסדר, שלא יקרה לג'ייד כלום, שאני יגלה שאני סתם שקוע בתוך סיוט ..
אחרי כמה דקות שאני לא יודע מה לעשות עם עצמי, זאין התקשר
' נייל ? איפה אתה ? היית אמור לבוא איתנו לאולפן ' הוא אמר
' אני לא יכול, תגידו לסיימון שאני באמצע משהו חשוב מאוד, ביי ' אמרתי וניתקתי
אחרי איזה שעה וחצי שייבשו אותי שם הרופא ייצא מהחדר וסגר את הדלת
' נו ? יש משהו חדש ? ' ישר קפצתי ושאלתי