חיים מסובכים למדי פרק 5

נקודת מבט ג'ייס:
למה,למה כאב לי כל כך לשמוע אותה אומרת שבשבילה אני רק אח גדול.
אומנם ידעתי את זה,אבל תמיד הייתי אופטימי שיום אחד היא תרגיש כמוני.
ותאמינו לי כל בת שאני רוצה אני משיג, אבל איתה זה די מסובך.
היא אחותו של החבר הכי טוב שלי ואני מכיר אותה מאז שהייתי ילד קטן.
אף פעם לא חשבתי עליה בצורה של חברה.
עד לפני שנתיים.
………………………………………….פלשבק……………………………………………………………..
היא חזרה מפגישה עם חבר שלה כולה רטובה מדמעות ואדומה.
שי כמו תמיד ניסה להציק לה כדי לדעת מה קרה אך היא לא הסכימה לגלות לו.
היא הסתגרה יום שלם בחדרה.
הוריה שלחו את שי כדי לקרוא לה לארוחת ערב והוא לא רצה ללכת אליה אז הם שלחו אותי.
דפקתי בדלתה,ונכנסתי.
היא עדיין בכתה והייתה בתוך המיטה,היא נראתה כל כך חסרת אונים ועצובה.
"קייט,"אמרתי לה ברוך:"ההורים שלך קוראים לך לאכול ארוחת ערב."
"אני לא רוצה,"אמרה בקול בכי:"תגיד להם שיסתדרו בלעדיי לפחות פעם אחת"והתחילה לבכות מחדש.
מבלי לחשוב על מה שאני עושה התקרבתי אליה וחיבקתי אותה.
היא חיבקה אותי בחזרה והתחילה לבכות שוב,על חולצתי.
"את רוצה לספר לי מה קרה?"שאלתי ונגעתי בשערה.
היא הנהנה והתחילה לדבר.
"הוא,החבר שלי זרק אותי היום בגלל שאני לא מספיק מתאימה לו,ואני אהבתי אותו
בכל נפשי כמו שלא אהבתי אף אחד בעולם"
החלתי להתעצבן בלי סיבה והרגשתי את ידיי מתגרפות בחוזקה.
"קייט הוא לא שווא את זה שתתעצבי בשבילו".אמרתי
"אני יודעת אבל כואב לי כל כך ואני מרגישה חור שלם בלב שלי שאין לי מושג איך למלא"אמרה והתחילה להתייפח.
רציתי להרביץ כל כך חזק ל"חבר" הזה שלה שזרק אותה ופגע בה ככה.
"את רוצה שאני גם יגרום לו כאב?"שאלתי
היא הזדקפה במהירות ואמרה:"לא ממש,ממש לא ג'ייס שלא תעז"
"בסדר,בסדר"אמרתי והרמתי את ידיי:"אני לא יעשה לו כלום"
"מבטיח?"שאלה
"מבטיח"
"עכשיו תנוחי תלכי לישון תיראי טלוויזיה אני לא יודע מה רק אל תחשבי עליו."
"בסדר וג'ייס בבקשה אל תגיד כלום להורים שלי ולשי"ביקשה
"בסדר אל תדאגי"אמרתי
ופניתי ללכת.
"אהה וג'ייס,תודה." אמרה וחייכתי לעצמי
"בבקשה"אמרתי ויצאתי מהחדר סגרתי את דלתה
ונשמתי עמוק וניסיתי להסביר לעצמי את הכעס הזה שהיה לי כלפיי החבר שלה.
לבסוף מצאתי את התשובה.
התאהבתי בה.