אני רוצה שזה יעבור

מה היא אהבה?
את לא מבינה בכלל מאיפה את יודעת מה זה..
אני יושבת רק עם הייתי מסוגלת להגיד לך את מה שאני מרגישה אבל זה בכלל לא משנה לך הדמעות לא משמחה את חושבת שאני צוחקת להיות בעולם אחר שבו אולי אני קטנה אבל שזה נכנס ללב זה לא תלוי בנו
אני ידעתי שאני יעשה טעות ואני רציתי לספר לעשות אבל איך תגידי לי איך זה שבסוף הכול נגמר ואת שואלת אותי מה זה אהבה איך את יודעת מה את מרגישה..
אין לי מילים כדי להסביר אבל את לא תביני בחיים את חושבת לא רק על עכשיו ואת צודקת אני מבינה כן נכון זאת אני שלא טובה אני שבחרתי להיות בצד של אהבה אבל למה אני צריכה לפחד מרגש שבחיים לא הרגשתי מרגש שממלאה את כול כולי מרגש שלא ניתן לעצירה אצלי
תגידי לו ככה וככה .. אפחד לא יודע איך אני מרגישה
את מבקשת ממני להפסיק את מבקשת ממני לעזוב בגללו זה בגללך את יושבת ואת אומרת לי שאני זאת שלא מבינה אני מנסה להבין מה המציאות למרות שטוב שהוא נימצא אני צריכה להגיד לו לא
זה לא פשוט להקשיב למחשבות שלי אני טועה אולי..
אבל אני רוצה דבר אחד אימא תביני שאני לא מלאך..
זה לא זה את אולי צודקת נכון אני שיקרתי לקחתי את זה יותר מידי קשה הייתי רוצה לעשות את עצמי להגיד שלא.. אבל הכול בגללי הכול זאת אני .. את לא יודעת לאיזה מקומות הגענו לא מקומות אסורים אך ורק טובים אז אני טועה ,
את לא יודעת עד כמה את חשובה לי את ואבא זה כול החיים שלי היו את הרגעים כן אימא גם שהייתי נשברת לא היה את זה שהבין לא היה לי את זה שאפשר לבכות עליו ואז זה בא זה שמבין מרגיש שיודע אני לא יודעת איך ולמה אבל משהו קושר אותי לכאן אני הייתי רוצה ללכת עד כמה שאני יכולה אני הולכת והולכת אבל מי דואג לי שמה ..
קשה לי קשה לי .. אני אוהבת ורוצה אבל עכשיו כבר לא מעניין אותי מה קרה בלב שלי יש רק דממה עם כול הסערה ..אני הולכת עד איפה שאפשר רק תגידי לי את העם יש מישהו שמבין אותי מישהו ששומע אותי מישהו שקם שיודע שמרגיש אחרי הכול אני יושבת וכן עשיתי טעות שיקרתי אני מצטערת.. בחיים לי לא חשבתי שאני יוכל ללכת למקום שאי אפשר..הזמן כאילו לא רוצה לעבור אני רק מחכה שהיום הזה יגמר שאני יוכל לחזור לבכות אנשים שפגשתי שהיו בשבילי בין רגע אני נישארתי לבדי.. את אומרת לי שאני שונה את צודקת..? אני לא יודעת..
איך אני יכולה להסתכל מסבבי ולשמור את הלב שלי זה ממקומות אחרים הלכתי לעיבוד בלי מטרה אני לא יודעת גבולות אני מצטערת שהייתי טוב
כול מה שאני מרגישה זה יושב ביפנים כול הרגשות הכוח כבר נעלם אז אני קוברת ולך אומרת שאין לי משם דרך חזר אני מרגישה שאני הולכת לעיבוד .. אז למה כול השאלות..
אני לא יודעת מה קרה לי .. אני גם לא יכולה לשיר אני יושבת בחדר מסתכלת על השעון והוא לא רוצה לישון את אומרת לי לא לבכות ולהמשיך לעשות?
אז מתי הזמן ימשיך אני רוצה שהלילה יעבור..
אני לא אוהבת לריב אני לא אוהבת לותר אני מרגישה כועסת לא יודעת על מי ולמה אז למה אני נשארת פה שהכול נגמר אני מוכנה להצטער עם את רוצה לסלוח אני מצטערת את יודעת היינו מדברים פעם על הכול אבל היו מקומות כמו אלה שאני לא יודעת איך את הדלתות לפתוח
עכשיו זה כבר מאוחר לנסות תמיד אפשר אבל אני כבר לא פה אני לא מדברת ולא אומרת ..
אין דרך.. הייתי רוצה שזה יעבור..