לא נישאר לי כלום..

בימים אפורים אני סוגרת
את עצמי ביפנים מנסה להבין איפה החיים
ולאן כולם בסוף היום ממשיכים
איך אפשר לשכוח את
העבר למרות כול השנים
בסוף כולם חוזרים
לאותה נקודה.

הימיים חולפים
והשנים עוברים, חולפים מחליפים
דפים הזמן הוא
קצר והחיים מתחילים
נגמרים נעצרים …
נעלמים ..

בעולם הזה נעלמת
אין אהבה אין חיים
אין כלום..
אז למה אני בכלל פה ?..

הייתי רוצה לפעמים לעצור את אותם
ימיים שהייתי שוברת
את עצמי מבפנים
מנסה להגיד ולהמשיך
להישאר חזקה מבחוץ ומבפנים

יש חיים יותר יפים ?
איפה העולם האחר
שאליו כולם הולכים
איפה העולם האחר שבו יש
שלום להרגיש קרובה

אני מרגישה בטוח גיהינום
בלילות מאלוקים ביקשתי שייקח
אותי למקומות אחרים ששם החיים יותר יפים..
הוא שם אותי בים המלאכים
אבל אני בחרתי ללכת בין הרעים..

שהלילה ירד הכוכבים זורחים בסוף
היום כולם שוככים..
הכול ילך ואני נשברת יושבת בוכה כמו חיה
פצועה אני מדממת
רוצה רק לחלום
אלוקים נתתה לי עולם אבל אשרת אותי לבד מול כולם..
מותרת על החלום..
זה לא דמיון..