מלוכת הערפדים פרק 8

פרק 8
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
נשכבתי על המיטה והתקשרתי לקרסטין. “הלו?” שמעתי את קולה מהצד השני של הקו.“היי קרסטין, זה דילן.” אמרתי לה. “היי דילן, מה קורה?” היא שאלה אותי. שמעתי מישהו ברקע צועק. “זה דילן? תגידי לו שאת פנויה!” “תסתמי!”קרסטין צעקה על מישהו שצעק ברקע. “אל תיתיחס זאת אחותי הקרציה.” אחותה המשיכה לצעוק ברקע. “היא מאוהבת בך היא כבר סיפרה עליך להורים שלנו! מתי תהיה החתונה?” קרסטין צעקה עליה חזרה. “תסתמי כבר! את מפדחת אותי!” צחקתי בקול רם. בני אנוש כאלה מצחיקים. “תגידי קרסטין, בא לך לצאת לדייט מתישהו?” שמעתי אותה לוחשת לאחותה. “בסדר.” קבענו שאנחנו ניפגש בשבע בבית קפה שלא היה רחוק משם. מעניין איך היא תתמודד עם מה שאני יספר לה…
-נקודת המבט של קרסטין-
הייתי בחדר שלי עם ג’וליה. החדר שלי מלא בפוסטרים של ערפדים, שתלוים על קיר בצבע דם. המיטה שלי שחורה, כולל הארון בגדים והדלת. “מה יש לך מכל הערפדים האלה?” ג’וליה שאלה. “מה את רוצה? אני חושבת שהם יצורים נפלאים…” אמרתי בחולמניות. “כן אז בגלל זה כל החדר שלך נראה כמו ערפד אחד גדול.” זרקתי אליה כרית. היא זרקה עלי גם כרית. התחלנו קרב כריות של ממש, עד שהטלפון צלצל.