הצועניה
היא צועניה
שיערה שחור כפחם
היא יפיפיה
השמש מעיקה ולה חם
קלפים
קפה
ריקודים
צועני שלה יפה
קול יוצא מפיה
כול דבש מתוק על הלשון
היא צועניה
לא עושה לאף אחד חשבון
מגלה את גורלם
אהבתם,שנאתם,מותם.
היה גורל יחיד שהיא לא גילתה
היה הוא גורלה
שלה
של עצמה
גשם,לילה,היא עם הצועני שלה
היא ברחה
חתונה
יפה
אך לא עם הצועני שלה
היא בורחת
היא שוכחת
גשם,מים שמיים
הצועני שלה איתה
נשיקה,ליטוף נגיעה
תשוקה
רק בין שני צעונים להיות יכולה
הוא תופס אותה
בעלה
הוא לוקח את גופה
כי את נשמתה כבר שבה
הוא לוקח אותה בשיערה השחור
שחור כפחם
היא מתחילה לראות צחור
הגשם כאילו לא היה,ולה חם
היא שומעת את זעקותיו
היא סופרת מרחוק את נשימותיו
היא נזכרת בימים
של ריקודים
קפה
קלפים
וצועני שלה אחד יפה
הוא עוזב את שערה
לוקח סכין ותוקע בליבה
היא הייתה צועניה
שערה שחור כפחם….
תגובות (2)
סיפור קצר עצוב אך יפה.
אהבתי
זה יותר שיר מאשר סיפור