Well Liam Payne? Thank you פרק 15 ❤️

– פרק 15 –

״הספרדים היהודים עזבו את ארצות איירופה, עקב הגירוש, ועלו לארץ ישרא-
המשיכה לחפור המורה להיסטוריה
״מסכן ליאם מפרידים אותו ממך ביום אהבה״ ציחקקה בלחישה דני
״הוא לא הסכים לי להישאר איתו כי הוא אמר שפיספסתי יותר מידיי ימים בישראל״ לחשתי באנחה
״טוב לפחות לך יש חבר בוולנטיין״ לחשה
״תגידי, את וליאם כבר.. את יודעת?״ שאלה
״אלה ודניאל צאו החוצה!!״ צווחה המורה, תפסתי את התיק שלי ויצאנו החוצה
״בואי לדשא״ אמר ומשכה בידיי, בבית ספר שלנו גבעה כזאת עם דשא שקר בה, אבל יש שם שמש אז ממש נעים שם.
״לא הבנתי את השאלה״ אמרתי בחוסר הבנה מזויף, ברור שהבנתי, אבל הנושא הזה מביך.
היא התיישבה על הדשא הקריר, רגליה ישרות והתיק מאחורי ראשה נשכבת אחורנית
״את יודעת.. כאילו שכבתם?״ שאלה, שמתי את ראשי על הבטן שלה, ורגליי היו מקופלות
״לא..״ מלמלתי מובכת
״ואת מכוונת לשכב איתו היום?״ שאלה
״למה דווקא היום?״ שאלתי מבולבלת
״בגלל וולנטיין, זה בערך מה שכולם עושים היום בערב״ אמרה
״א-.אנ-י לא יודעת.. ידביקו לי שמות של זונה אחר כך, וממש לא בא לי את זה״ נאנחתי
״וגם, אני לא קטנה מספיק?״ שאלתי
״לא יודעת.. תיראי, אני עשיתי את זה בגיל 16 בערך, אבל אל תילמדי ממני, התנהגתי כמו זונה אז. וגם, את לא חייבת לספר״ אמרה נושכת את שפתה התחתונה בחוזקה
״אז מה אני צריכה לעשות?״ שאלתי
״אני חושבת שכן תישכבי איתו, זה מוריד הרבה מהמבוכה שבין שניכם״ אמרה
״דניייי, נכון שאת רוצה לספר לי מי היה החבר שכל כך אהבת בגיל 16??״ שאלתי מחייכת אליה את החיוך הממיס שלי.
״אוקיי, אבל אני שוחטת אותך עם את מספרת, הכל יחזור בסוף״ אמרה, מזהירה אותי
״אוקיי אוקיי״ אמרתי מרימה ידיים, כפי הביטוי
״הייתי בת שש עשרה, את יודעת גיל הטפשים, שאת לא מבינה כלום מהחיים שלך, פגשתי ילד בבצפר, והיינו שוכבים כל הזמן בחדר של השרת, ואז הוא הציע לי להיות הsexfriend שלו(זה כאילו כמו יזיזים, רק שזה זוג, שלא מחויב אחד לשני והם רק כדי לשכב) והסכמתי, הייתי מכורה לסקס איתו, ולאט לאט עם הזמן אני התאהבתי בו, בהתחלה פחדתי לספר לו אבל בסוף כן, ושאמרתי לו הוא טיפה נרתע, יום אחרי זה, באתי להכנס לחדר השרת, לחכות שהוא יבוא, ואז ראיתו אותו שם. שוכב עם אמבר״ אמרה, מוחדה דימעה שהתגלגלה על לחייה
״הפאקינג כלבה הזאת״ אמרתי, נועלת את ליסתי בעצבים
״איך את מכירה אותה?״ שאלה דני מבולבלת
״היא הייתה איתי בפנימיה, היא אחת מהבנות שעשו עליי חרם, וגם שם היא הייתנ שוכבת עם כל מה שזז״ אמרתי, פלאשבאק קטן עולה לי

*
'בלונדה, את לא רואה שאין לי איפה לשבת?' שאלה בציניות אמבר, הרכנתי את ראשי וקמתי באיטיות עם האוכל ביד, 'יותר מהר!' צעקה ואחד מהשפוטים שלה דחף אותי לריצפה, ובעט לי בצלעות. דמעות חמות זולגות על לחיי, הכלבה הארורה הזאת. 'תשאירי תאוכל כאן, את גם ככה צריכה להרזות. את שמנה מידי' גיחחה ברישעות

*

״אלה״
״אלה״
״אאאאאלה״ אמרה דניאל, מעבירה את ידה מעל עייני, הלוך ושוב
״הא מה?״ שאלתי מנערת את ראשי, מבריחה את הפלאשבקים הנוראיים שבעצם חיי הם היו.
״כלום פשוט שיש עכשיו צלצול ולא בא לך להכנס לבצפר לפני שכולם יבוא לכאן?״ שאלה
״אוי כן״ אמרתי, קמה במהירות, מושיטה את ידיי לדניאל לעזרה
החלנו לצעוד במסדרונות בית הספר, ולפתע התנגשתי במישהו.
״אווצ'״ קולה הסנובי נשמע, והיא משפשפת את המקום בעוד צועקת על השפוטים שלה שיעזרו לה לקום
״לא לימדו אותך נימוסים?!״ צווחה
״אוי רגע, אין לך הורים כדי שילמדו אותך״ אמרה מצחקקת כשראתה שהיא הפילה אותי לרצפה, דמעות ירדו מעיניי, ללא קול או יבוב.
"FUCKING BICH" אמרתי דורכת על רגלה הימנית בעודי מסתלכת משם
לאמבר יש הורים, רק שהם תמיד היו עסוקים אז הכניסו אותה לפנימייה
״איך קראת לי?!״ שאלה המומה, ופיה פעור
״תסגרי תפה, שלא תכניסי איזה זין לפה כמו שאת רגילה״ גיחחתי, ממשיכה לצעוד
״פאקינג זונה״ אמרה עדיין בשוק מהמילים שיצאו מפי
״אני? אני זונה? לפי מה שבדקתי, את שכבת עם יותר ממאה אנשים חמודה.״ ירקתי את המילים מפי, עוצרת במקום ומסתובבת אליה
״תאמיני לי שזה עדיף מלהיות בתולה״ צחקה ברשעות, חושפת את סודי לכל בית הספר שהתרכז מסביבינו
״כן? וגם לגנוב לבנות את מי שהם מאוהבות בו כדי לשכב איתו? תאמיני לי זה לא עדיף״ אמרתי
״לפחות לי יש הורים״ אמרה מגחחת
״שאוהבים אותי, לא כמוך בטח ההורים שלך מתו בגלל שהיית כל כך מכוערת״ אמרה מצחקקת צופה בי, הדמעות כבר ירדו
״לפחות לי יש אנשים שאוהבים אותי, בטח ההורים שלך פשוט מביאים לך כסף והולכים ממך״ אמרתי ליבובים של הבכי המר.
הבטתי בה פותחת בקבוק מים ומשפריצה עליי. נגעתי לה בנקודה רגישה.
תפסתי את הבקבוק שלי, משפיצה עליה במהירות
״אלה!״ שמעתי את דניאל צועקת
״תפסי!״ אמרה, זורקת לי את הבקבוק שלה
תפסתי במהירות והשרצתי שוב על אמבר שעדיין הייתה בשוק שהשפרצתי עלייה
״את לא עשית את זה!!!!!״ צווחה
״תילמדי. בחיים אל תדברי על ההורים שלי.״ אמרתי, מוחה את הדמעות שלא הפסיקו ומפלסת את דרכי אל מחוץ גוש התלמידים
״אלה! אלה!״ שמעתי את דני סטייסי, ג'ניפר, קלואי ג'וש, טום, ועוד כמה בנים שהתחברתי אליהם
״רק תעזבו אותי״ אמרתי ביבבות מסתובבת אליהם. ומיד לאחר מכן התחלתי לרוץ בחזרה, עולה במדרגות לקומה האחרונה, קומה רביעית. נכנסתי לכיתה אחת, אפילו לא עיניין אותי איזה כיתה זו.
נעמדתי ליד החלון, פותחת אותו ונושמת את האוויר הצח לרווחה, יבבות נפלטות מפי, הדמעות מתגלגלות במהירות, התיישבתי על שולחן שהיה קרוב לחלון, שולפת את הטלפון מכיסי ומחייגת במהירות את המספר המוכר, שכבר זכרתי בעל פה.
״בייב״ בכיתי ישר כשהוא ענה לטלפון
״היי בייבי, מה קרה?״ שאל בדאגה, קולו המרגיע משרה שלווה בגופי
״אוקיי את נושמת עמוק ובשלוש מפסיקים לבכות אוקיי?״ אמר כשראה שאני לא מצליחה להפסיק לבכות
״אחת, שתיים, שלוש״ ספר לי, נשמתי עמוק בכל ספירה שלו
״אלה״ אמר
״ממ?״ שאלתי
״את רוצה שאני יבוא לבית ספר?״ שאל
״כן, א.אבל רק עם אתה יכול״ אמרתי, קולי עוד מעט רועד עם הבכי
״אני בא עכשיו בייב, אל תידאגי״ אמר
״טוב?״ שאל כשראה שאני לא מגיבה
״אוקיי״ אמרתי
״אני מנתק בינתיים, אני נכנסתי לאוטו בייב, אוקיי?״ שאל מרגיע
״אוקיי, ביי, אני אוהבת אותך״ אמרתי, מנגבת את הדמעות מעיניי
״מה זה הביי היבש הזה?״ שאל
״אני רוצה את הביוש החמוד שלך״ ציחקק, כמה הוא מכיר אותי..
״ביוש״ ציחקקתי בחצי חיוך
״ביי בייב, וגם אני״ אמר, משרה רוגע בגופי.
שלפתי את האוזניות, והפעלתי את אד שירן, השירים שלו תמיד מרגיעים.
עצמתי את עייני ונרגעתי לשלווה הנעימה.

-מנקודת מבט דניאל-

״אתם חושבים שצריך להשאיר אותה לבד או ללכת אליה?״ שאל טום
״תשאירו אותה לבד, כשאלה רוצה להיות לבד היא נרגעת״ אמרתי
״בוא נלך לשבת בחוץ עד שהיא תירגע״ אמרה ג'ניפר, התיישבנו שם בחוץ זה קרוב לשער שאפשר לראות כל מי שנכנס.
״אני רק רוצה לשאול, ההורים של אלה מתו? מתי?״ שאל ג'וש
״הם מתו כשאלה הייתה תינוקת״ אמרה סטייסי
״אז איפה היא גרה?״ שאל טום, הבטתי על שאר הבנות, הם הבינו שלא צריך לספר להם הכל
״היא גרה עם החבר שלה, והידידים שלה, ושם גרה גם החברה הכי טובה שלה עם אחד מהידידים של אלה שהוא החבר שלה״ אמרתי
״הסתבכתי״ אמר
״אוקיי אתה מכיר את הלהקה וואן דיירקשן?״ שאלה קלואי
״כן, הם אחלה בחורים״ אמר
״אוקיי, אתה מכיר את השמות שלהם?״ שאלה
״כן אני חושב, יש את הארי נייל זאין, ליאם ולואיס?״ שאל
״לואי״ תיקנה אותו סטייסי
״קיצר לזאין יש חברה שקוראים לה פרי, ופרי היא החברה הכי טובה של אלה, וליאם הוא החבר של אלה, וכל השאר ידידים שלה״ אמרה
״אההה, רגע ממתי לאלה יש חבר?״ שאל
״אממ הם כבר הרבה זמן ביחד, אני לא זוכרת בדיוק״ אמרה, רעש של אופנוע שחנה קרוב נשמע בחוזקה, הבטנו כולם על השער, נהג האופנוע הוריד את הקסדה, גבו היה מופנה אלינו
הוא הניח את הקסדה בידו ונכנס לבית ספר, זה היה ליאם?
(אני יודעת שליאם לא יודע לנהוג באופנוע, אבל זה מוסיף חחחח)
״ליאם!״ קראתי לו, מתי בידיוק הוא הספיק לדבר עם אלה? או שהוא בא לבד.?
״הו היי דניאל ראית את אלה?״ שאל ממהר
״אממ היא אמרה לנו לעזוב אותה אבל אני חושבת שאני יודעת איפה היא, היא תמיד הולכת לחדר אחד להירגע בו״ אמרתי
״יש מצב את באה להראות לי?״ שאל
״אוקיי״ אמרתי קמה במהירות
״אנחנו באים גם, לראות מה עם אלה״ אמרו כולם, עלינו במהירות ללמעלה, ונכנסנו לחדר אחד בקוצה הכי למעלה, אלה ישבה שם על שולחן קרוב לחלון, והאוזניות תחובות באוזניה.
ליאם התקרב אליה, נושק לשפתייה, מיד היא פתחה את העינים בלי להסתכל מי זה וחיבקה אותו חזק, איך היא בכלל מזהה? עם זה מישהו אחר?
״בייב״ אמר מרים אותה במהירות מהשולחן ומושיב אותה עליו, מערסל את גופה בגופו.
״עכשיו תספרי לי מה קרה״ אמר, גופה של אלה היה הפוך משל ליאם, וראשה הונח על כתפו, ורגלייה היו מונחים לצד השני של רגליו.
״אמבר, בטעות התנגשתי בה, והיא התחילה לרדת עליי שאין לי הורים, שבגלל שבטעות התנגשתי בה אני חסרת נימוסים כי לא היה לי הורים שילמדו אותי נימוסים, שאף אחד לא אוהב אותי, קיללה אותי, ואני כבר לא זוכרת מה עוד״ אמרה ביבבות
״היי, נכון אמרנו שלא בוכים?״ שאל אותה
״אחת, שתיים, שלוש״ ספר, אלה נשמה עמוק עם כל ספירה שלו ונרגעה מעט, מידיי פעם יבבות נפלטות מפיה.
״ולמה את רטובה?״ שאל, מוריד את הג'קט מגופו ושם עליה
״אמבר שפכה עליי מים״ אמרה
״הכלבה הזאת. אני ידבר איתה, תאמיני לי שהיא לא תתקרב אלייך״ אמר לה מעוצבן על אמבר, ונישק את הלחי שלה
״אני אוהבת אותך״ אמרה ביבובים אחדים
״גם אני אותך בייב״ לחש לה ונישק אותה
״אלה? את בסדר?״ שאלתי כשהם התנתקו
היא הנהנה
״את רוצה שאני ישאר איתך טיפה? ואז נלך לדבר עם אמבר״ שאל אותה ליאם
״אוקיי״ אמרה
״אני שניה הולכת לשירותים״ אמרה ויצאה מהכיתה
״איפה הזונה הזאת?״ שאל ליאם, הוא היא ממש עצבני, יכולנו להבחין בזה.

-מנקודת מבט ליאם-

״איפה הזונה הזאת?״ שאלתי עצבני, מה נראה לה בכלל שהיא מעזה להסתכל על אלה?
״אני חושבת שהיא למטה״ אמרה אחת מהחברות של אלה, אני מכיר רק את דניאל שהייתה אצלנו, ואת השאר גם רק שאני לא זוכר שמות.
״תגידו לאלה שתחזור לכאן, אני תכף בא.״ אמרתי ויצאתי מהכיתה.
ירדתי במדרגות בית הספר במהירות, והבחנתי באמבר הזאת עומדת עם הגב לקיר עם חזיה ו5 שפוטים מסביבה, הומאים.

״שלום לזונה״ גיחחתי, הקסדה מתחת לידיי.
״והנה החתיך״ חייכה אלי
״אל תיקראי לי חתיך. ואל תתקרבי לאלה, אפילו על תסתכלי עליה. מובן?״ שאלתי לוחץ על ידיה קרוב לקיר ומכאיב לה במעט, אני לא מתכוון להרביץ לה, יש לי כבוד לנשים, אבל היא צריכה ללמוד שלא מתקרבים לאנשים שאני אוהב.
״א- אוק.-י״ גמגמה בכאב, שיחררתי את ידיה כי הבנתי שהגזמתי, והלכתי מהמקום.

עליתי בחזרה ללמעלה לקומה החמישית והבחנתי באלה עומדת ומדברת עם חברותיה, נעמדתי מאחוריה, מחבק את ביטנה וטומן את ראשי בצווארה, נושק לה נשיקות קטנות בצאוור
״קרצייה״ אמרה מצחקקת
״קרציה שמאוהב בך״ לחשתי לאוזנה, נושק לה בעידנות לאוזן.
״אולי, תיקח אותי הביתה, אתה גם ככה כאן ונישאר לי רק עוד שיעור ספורט״ אמרה
״יש היום את המבחן בטבעות הפעם האחרונה ועוד מבחן על המתיחות האלה, צריך להשאר לעשות את זה״ אמרה דניאל
״אוף״ אמרה
״אני ישאר איתך לשיעור ספורט וניקח אותך אחריי שתסיימי את המבחנים״ אמרתי לה
״אוף טוב״ אמרה ותפסה בידיי לאולם ספורט
״אני צריכה ללכת להחליף בגדים״ אמרה ולקחה את התיק שלה ונכנסה לשירותים באולם ספורט
״שלום מי אתה?״ שמעתי קול של גבר מאחוריי
״ליאם, החבר של אלה״ אמרתי, מושיט את ידי ללחיצה
״שלום, אני המורה לספורט של אלה״ אמר, לוחץ את ידי כברכת שלום.
״אתה מכיר את ההורים של אלה במקרה?״ שאל
״ההורים של אלה מתו״ אמרתי
״אה, אני מצטער לשמוע, ומי האחרי המבוגר על אלה?״ שאל
״אני, אלה באחריותי״ אמרתי
״הו, טוב לדעת, רציתי להגיד להם שלאלה יש כישרון בריקוד ובתזוזה, אני אשמח עם תישאר עכשיו לראות את אלה על הטבעות ובמתיחות״ אמר מחייך אליי
״אני אשמח, תודה לך״ חייכתי, אלה יצאה מהשירותים במכנסון שחור שהגיע לה עד אמצע הירח, וגופיה שחורה צמודה.
״היי המורה״ חייכה אליו
״אני יכולה להיות ראשונה במבחנים? אני צריכה ללכת מקודם היום״ שאלה
״כן מתוקה, הטבעות כבר למטה, את יכולה ללכת להתחמם״ אמר
״בוא״ אמרה לי, תופסת באצבעותי ומושכת אותי איתה
״אומיגאדד!״ שמעתי כמה בנות צורחות בהתרגשות, הסתכלתי עליהן, היה להם צמידים שלי ושל הבנים וחולצות, הם כנראה זיהו אותי, נופפתי אליהן וחייכתי טיפה, והמשכתי להסתכל על אלה מתחממת, היא ישבה על הריצפה ורגליה היום מתוחות לצדדים, קרוב לשפגט, היא הורידה את הראש לרגל ימין וחיבקה אותה לעשר שניות וכך גם לרגל שמאל, ומיד אחרי גם לאמצע
״אלה את יודעת לעשות שפגט?״ שאלתי אותה
״כן״ חייכה אלי
״את יודעת שגם אני יודע לעשות שפגט״ צחקתי
״באמת?״ שאלה מופתעת וקמה מהריצפה
״כן, אני יראה לך את זה מאחת ההופעות שלנו בסיבוב הופעות״ אמרתי וחיבקתי אותה מאחורה
״את עכשיו הולכת לטבעות?״ שאלתי, היא הנהנה והתקדמה אל הטבעות
״המורה, אני מוכנה״ אמרה, כל התלמידים ישבו על ספסלים ואלה הייתה ליד הטבעות
״אוקיי תתחילי״ אמר, היא תפסה בשתי טבעות העץ והכניסה את רגליה לביפנים, היא שיחררה את הידיים וגופה נחת מטה, היא שיחררה רגל אחת ושמה את ידה הימנית על הטבעת השניה, היא סובבה את גופה מסביב, ושיחררה את היד והכניסה את הרגל השניה, ועשתה שפגט על הטבעות בלי ידיים, היא החזירה את גופה לישיבה על הטבעות ועשתה משהו מוזר בידיים, ופשוט נפלה קדימה, ונחתה עומדת. וכל כיתתה מחאה כפיים, כולל אני.
״וואו מציון אלה! כל הכבוד, את מקבלת מאה!״ חייך אליה המורה והיא חיבקה אותו
״כל הכבוד בייב, אני גאה בך״ חייכתי אליה וחיבקתי אותה, כמה שרציתי לנשק אותה.. אך המורה שלה לידינו.
״אוקיי עכשיו את המתיחות?״ שאל המורה
״מוכנה?״ שאל והיא התחילה לעשות מלא דברים מגניבים כאלה שרואים בתחרויות של ההתעמלות האומנותית, כל השפגטים האלה..
״אלה יש לך כישרון! אני נותן לך תישעים, בגלל הטעות הקטנה שהייתה לה, אבל זה מעולה, כל הכבוד״ חייך אליה
״סוף סוף סיימתי את זה״ אמרה נאנחת ולקחה את התיק שלה.
״את היית מעולה״ חייכתי אליה
״תנקס לאב, עכשיו הביתההה״ ציחקקה
״אני צריכה להחליף בגדים חזרה״ אמרה
״למה? פשוט שימי את הג'קט שלי עלייך, ותחליפי בגדים בבית״ אמרתי, מתיישב על האופנוע, מייד לאחר שהוצאתי עוד קסדה
״בואי אני ישים לך את הקסדה״ אמרתי, מניח את הקסדה האפורה על ראשה הקטן של אלה.
״את כל כך חמודה״ אמרתי מצחקק, נושק לשפתייה הרכות של אלה.
״אוקיי תלפפי את הידיים שלך סביב הבטן שלי, ותחזיקי חזק״ אמרתי והיא עשתה כדבריי, ונישקה את גבי.
״מוכנה להפתעה שלך?״ שאלתי מתניע את האופנוע
״הפתעה? איזה הפתעה? לאן הולכים?״ שאלה בהתלהבות כשהתחלנו ליסוע
״לאנשהוא״ אמרתי מתחכם
״בבקשהההה״ אמרה , פותחת את עינייה התכולות ועושה פאפיפייס
״לא, זה לא יעבוד עליי הפעם״ אמרתי מצחקק, נשקתי לשפתיה והתחלתי לסוע
״יש לך להיות מוכנה עד 7 בערב קחי את הכרטיס אשריי שלך ותלכי עם פרי להתכונן״ אמרתי כשהגענו הביתה
״אוקי, אבל אני רוצה לאכול צוהריים קודם, אני רעבה״ ציחקקה אלה
״את בסדר? את רעבה? וואו צריך לתעד את זה״ צחקתי
״אני יכין לך אוכל בייב, תתלבשי והאוכל יהיה מוכן״ אמרתי, והיא עלתה ללמעלה
התחלתי להכין פנקיקים בצורת לב, וכשהם התבשלו, חתכתי מספר תותים על הצלחת עם קערית של שוקולד חם וקצפת מעל, הנחתי את הפנקיקים על הצלחת ולקחתי סירופ שוקולד וכתבתי לה מעל 'יום אהבה שמח בייב, אני אוהב אותך' , סידרתי את הכל על הצלחת מסודר והנחתי את הצלחה על השולחן
״אני באה״ צעקה אלה בעודה יורדת במדרגות
״אווווו, איזה חמוד זה, וגם אני אוהבת אותך בייב״ אמרה מחבקת אותי
״יום אהבה שמח בייב״ לחשתי לאוזנה והתיישבתי ליידה כשהיא התחילה לאכול.
״קח״ אמרה וטבלה את התות בשוקולד בקצהו והכניסה לפי
״תאכלי בייבי, אני לא רוצה שתיהיי רעבה״ אמרתי, חובק את גופה בעדינות
״אני למעלה, אני צריך לארגן כמה דברים״ אמרתי ועליתי ללמעלה.