למה? (פריקה מפורקת)
למה אני חייבת לכתוב לכם כי אני עצובה?
למה אני חייבת לומר לכם שלא טוב לי?
למה אתם לא מקשיבים ומתעלמים ממני לחלוטין?
זה מכוון אליכם.
כן, אל כול האנשים פה.
למה אותה תמיד אוהבים אחרי שנייה אחת, ואותי צריך להכיר?
למה כשאני נמצאת פה הרבה זמן, היא מצטרפת והורסת את הכול?
למה דווקא כשאני מרגישה הכי טוב, היא חייבת לבוא ולהראות שגם היא יודעת?
למה דווקא לה מוחאים כפיים ברעשים שמחים ולי אומרים "כן… היה אחלה…"?
למה עונים לי שני ילדים ולה עשרים?
"למה" זו המילה היחידה שאני צריכה בעולם.
היא אומרת הכול ולא אומרת כלום.
היא חידה.
למה אני עכשיו מספרת לכם את זה?
למה אני לא אומרת לה?
למה?
גם אני שואלת את עצמי…
תגובות (3)
גם יפה וגם אהבתי
כנ"ל גם לי זה ככה
אף אחד כמעט לא מגיב לי לפריקות משל הפריקה שכתבתי עכשיו
לא היו בה בכלל צפיות וזה ממש מאכזב
:(
את כותבת ממש יפה ואני לא חושבת שאת צריכה להפחית מעצמך…
(לי אישית יש פחות זמן להגיב אבל אני משתדלת כמה ומתי שאפשר..)
שתדעי שתמיד יש לך קוראה שאוהבת ;) =)