זיכרון אחרון
היא נישקה אותי לשלום, בדרכה שלה להגיד 'להתראות'. היא לא מבינה כמה הנשיקה הזו כאבה. אמרתי לה, אני מוכן להכל, שתצעק, שתאשים אותי, שתכה אותי, שתזרוק את דבריי מהחלון, הכל, רק שלא תנשק אותי לשלום.
היא פשוט היתה חייבת לעשות לי את זה.
עוד המשכתי שעות לעמוד שם, צופה לשווא במדרכה שכבר מזמן ריקה, שצעדיה לא מהדהדים בה יותר. זו היתה תחושה משונה, תחושה כזאת של… ריקנות.
בדיוק כשהחלטתי לזוז ממקומי גשם החל לרדת. מצחיק, היא תמיד אמרה שיש לי תזמון גרוע.
עשיתי את צעדיי בכבדות, כולי ספוג מים, מה שעצבן אותי יותר בכל צעד. כשנכנסתי דירתי הקטנה לא טרחתי להסיר את נעליי סחוטות, הרי לשם מה?
פניתי לעבר הטלפון ונכנסתי להודעות אחרונות.
'היי ניר, רק רציתי להגיד לך שאני לא אבוא היום. אני נוסעת. אתה שואל לאן נכון? *צחוק* טוב אני לא ממש יודעת, אני רק יודעת שאני נוסעת. אני מצטערת שזה ככה מהיר, אבל אני באמת צריכה ללכת… *רעשים* טוב, אני אהיה בתחנה הקרובה. נדבר?'
אני לא מבין בכלל מה היא רצתה להשיג בהודעה הזאת. אני יודע שבסוף היא תחזור, היא תמיד חוזרת, אך הפעם… הפעם הצביטה בליבי כאבה שהיא הלכה, כאילו היא לא תחזור יותר.
נשכבתי על מיטתי ועצמתי את עיני לשנייה אחת, אך כאשר פקחתי אותן הסתבר שעברו שעתיים.
הדלקתי את הטלוויזיה ותשדיר החדשות הופיע לפניי. "…מכונית שנסעה באור אדום נכנסה באוטובוס. נהג המכונית נפצע קשה אך בית החולים מסר שהם משגיחים עליו והוא עשוי להתעורר בשעות הקרובות.
חזית האוטובוס התעקמה מעוצמת ההדף והשמשה הקדמית התנפצה. הנהג ונוסע נוסף נפצעו קשה, והצוות הטיפולי של מד"א שהגיע למקום קבע את מותם. הרסיסים חדרו אל ליבם ועיניהם. שאר הנוסעים היו בסדר והספיקו להתכופף…"
כיביתי את הטלוויזיה בתבוסה. לא יכולתי לשמוע יותר. הרגשתי כאילו אני נמצא במקום אחר לגמרי.
היא ידעה, מטורף כמה שזה יהיה להגיד את זה אבל היא ידעה. היא תמיד יודעת מתי הסוף.
רציתי להאמין שהיא נישקה אותי לפני הסוף, כי רצתה שאזכור אותה בעזרתה, אך הנשיקה היתה מהולה בכל כך הרבה כאב לא מוסבר, שלעולם לא הבין למה היא הרגישה ככה.
הבטתי בתמונה של שנינו. אני לא עזבה אותי, לא, היא לא אמרה "אני נפרדת ממך," או "אני לא רוצה לראות אותך יותר," היא פשוט הלכה, בלי לגמור את זה.
תגובות (19)
את גם חולה? גם אני…. :-( (ועדיין לא היה לי שום רעיון לכתוב… לפחות סיימתי לקרוא את בית האדס … אני מתה על בוב וגם בוב החתול! ♥)
הסיפור יפהפה!!!!
מסכימה עם תולעת סיפורים בקשר לסיפור ^_^
הוא מדהים.
אין לי מילים…♥
מסכימה עם התגובות מעליי…
אני אוהבת את הסיפורים שלך!
בוב החתול! ^~^
מיאו
בוב החתול!! ♥ (מסכן בוב הגדול… ומה עם ליאו וקליפסו?!?!?! הוא צריך להוציא אותה משם!!)
הוא *חייב* להוציא אותה משם, אחרת זה יהרוס לי ת'פנטזיה… >////
קליפסו וליאו לנצח!!!
הם כאלה חמודים ביחד…♥
לגמרי… הם כאלה חמודים ביחד!!!!!! ♥
שריק ימשיך כבר את הספר!! (אני גם אתפשר על ספר של קהילים נגד וספרים.. מה שיבוא קודם.)
שום דבר לא יותר טוב לדעתי מפרסי ג'קסון…♥
ריק ריורדן הוא הסופר הכי מוכשר שיש!
הוא הכי טוב! (אהבתי את זה שהוא וכמה סופרים כתבו את 39 רמזים ביחד. אני חושבת שזה ממש מגניב וגם ככה הספר יכול להיות פחות נטל בשביל כל סופר ואז ריק ריירדן יפרסם יותר מהר גם את זה וגם פרסי ג'קסון!!)
איזה כיף לילדים שהיו התלמידים שלו… הוא גם המורה הכי טוב שיש! (לא שהייתי.. אבל הוא בטוח הכי טוב..)
והתלמידים שלו בטח מקבלים את הספר לפני שהוא יוצא לחנויות!
כאלה ברי מזל…
כן.. הייתי רוצה כזה מורה…
אם אני לא טועה הם אמרו לו להפוך לסופר.. אבל אל תתפסי אותי במילה..
גם אני שמעתי את זה…
הספר יצא כי הוא רצה ללמד את התלמידים שלו יותר טוב מיתולוגיה יוונית
(הוא מורה היסטוריה) אז הוא הוציא את הספר הראשון.
ואז הספר כול כך הצליח שהוא עשה הרבה המשכים. אותו הדבר עם משפחת קיין. הוא רצה למד את התלמידים שלו מיתולוגיה מצרית אז הוא כתב את הספר…
אני גם זוכרת משהו כזה… (תולעת סיפורים)
דווקא יכול להיות מגניב עם הוא היה מלמד אותנו היסטוריה..
כן.. זה מה שאני שמעתי…
טוב, היום (או לפחות עכשיו) אני לא אספיק לסיים את זואי, כי אני צריכה ללכת… :( (תקולל, שיעור בלט ביום ראשון!!!)
ביי..
ביי…
כן.. למה נגמרו המורים המגניבים?! (חוץ מהמורה שלי להיסטוריה.. היא נותנת לנו לעשות מצגות ולראות סרטים שמלמדים אותנו..) אבל זה לא אותו דבר!
לא רק התלמידים שלו שכנעו אותו לכתוב.
פרסי התחיל בתור סיפור לפני השינה שהוא סיפר לילד שלו (שגם יש לו דיסלקציה והפרעת קשב) כשהיה בן שש.
שמעתי גם שדרו מבוססת על ילדה מעצבנת שהייתה בכיתה שלו, וקרטר וסיידי על עוד שני תאומים שגם היו בכיתה שלו.
וגם ליאו חייב להוציא את קליפסו כי אחרת הוא ימות, אבל זה פחות חשוב… קודם כל שיהיו ביחד.
והסיפור ממש מהמם.
טוב, חפרתי.
שמעי זה סיפור ממש יפה.אני אהבתי מאד :)
ואני באמת לא חושב שהכתיבה שלך נעלמה בסיפור הזה חחחחח אני אפילו חושב שאת כתבת ממש יפה אותו ועל זה אני מדרג 5 ^~^