לקלף בצל

כשאני עצובה,
אני הולכת למטבח,
ומקלפת בצל.
ברגע שאני מתחילה,
כל הדמעות יוצאות,
כל הארועים שעברתי היום,
מתפרצים לבכי מר.
אם מישהוא פוגע בי,
אני הולכת למטבח,
ומקלפת בצל.
ככה כל הכעס
שהצתבר עליו
יוצא בבכי מר.
אני לא מתביישת לבכות,
אני פשוט לא מצליחה,
אני רואה מישהו,
ואת הבכי דוחה,
אבל כשאני מקלפת בצל,
אין לי מה לעשות,
אם אני רוצה או לא,
כל הדמעות בורחות.
פעם הגעתי למטבח,
ולא היה בצל,
התיישבתי על הרצפה,
ניסיתי לבכות,
אבל שום דבר לא עזר.
לפעמים אני חושבת,
למה אני חייבת בצל,
וכנראה שהתשובה היא,
אין לי מושג!