ממעמקים קראתי אלייך, בואי אליי [פרק ראשון]

הוא התהלך על סיפון הספינה, עיניו מביטות במים הצלולים והכחולים.
מבטו עייף, כה עייף.
״עוד יום אחד, רק עוד אחד״ ניחם את עצמו בתסכול.
״הנסיך אדוארד״ שמע את קולו של ארקו, עוזרו הנאמן.
״כן ארקו?״ שאל אדוארד ומבטו התנתק מהמים הצלולים והכחולים אשר הפנטו אותו.
״מצפה לנו סיערה קשה בלילה זה, אל תעלה אל הסיפון אם תתעורר, למען ביטחונך״ אמר ארקו וחייך חיוך חושש מעט אל עבר אדוארד.
אדוארד גלגל את עיניו. ״זה רק מה שחסר לנו״ אמר בכעס ״סיערה, הידד״
ארקו הביט בו במבט מצטער, ואדוארד רק המשיך לגלגל את עיניו.
—–
הוא שכב על מיטתו בבטן הספינה, מתקשה להרדם.
הספינה התנדנדה מצד לצד בחוזקה, והגשם ירד בחוזקה.
לפתע ראה כי טיפטופים מתחילים לרדת מתקרת בטן הספינה, ועיניו נפערו בחשש.
הוא קם במהירות מהמיטה ועלה במדרגות אל סיפון הספינה, שוכח מה אמר לו ארקו.
הגשם היכה על גופו בחוזקה, מרטיב את בגדיו,
הוא התקרב אל מעקה הסיפון ואחז בו בחוזקה, מבטו סורק את הספינה, לראות מאיפה הנזילה.
״זה לא הולך להגמר טוב״ מלמל לעצמו, ובלי ששם לב, גופו נפל אל המים הקרים והסוערים.
—-
״נמאס לי מהים הזה! כל יום אותו הדבר.. נמאס!״
מחתה אריאל בכעס ופניה החמיצו.
״זה לא נתון לוויכוח, את לא תראי פיסת אדמה בזמן הקרוב, או יותר נכון, לעולם!״
צעק עליה אביה.
״אינך יודעת כמה מסוכן שם בחוץ..״ לחש.
״סכנות בכל פינה. אלה החיים שאת רוצה , אלה החיים עליהם את חולמת?״
שאל אותה בכעס, מנסה להכניס למוחה מעט תבונה.
״כן! אלה החיים! אני רוצה להתמודד עם הסכנות אבא, אני רוצה לחיות!״
אמרה בכעס והדמעות זלגו על לחייה.
״בחיים לא״ אמר בכעס.
מבטה של אריאל הפך כועס עוד יותר, והיא החלה שוחה משם.
״אני מזהיר אותך אריאל!״
שמעה את אביה צועק מאחוריה.
היא לא ענתה.
סניפריה המשיכו לשחות, לוקחות אותה אל מקום בו תוכל סוף סוף לנשום אוויר, לראות מה הולך בחוץ.
——
ראשה צץ מעל המים, והיא הביטה בגשם אשר ירד בחוזקה.
״סוף סוף״ אמרה בשקט.
למרות מזג האוויר הקודר, אהבה את מה שראתה.
חיוך קטן עלה על פניה, אך הוא נמחק כאשר ראתה משהו מנסה להשאר בחיים, כמעט ללא הצלחה.
היא החלה שוחה אל עבר הדבר המשונה.
״בן אנוש?״ שאלה עצמה.
הוא היה יפה תואר, אולי נסיך?
״הוא כל כך יפה״ אמרה לעצמה, מאבדת את מחשבתה לרגע.
היא אחזה בו והחלה סוחבת אותו אל החוף.
—–
בהתנשפויות רבות ומאמץ רב, שמה אותו על החוף וליטפה בעדינות את פניו.
כאשר ראתה שהוא מתחיל להתעורר, החלה זוחלת אל עבר הים.
״היי! בת ים!״ שמעה את קולו של הנסיך.
היא הביטה בו מתאושש, חייכה מעט.
״תשמור על עצמך״ לחשה וקפצה אל המים.