להתראות.
היא דחפה את ידיה בחוזקה אל חזה, חזקה דיה לקרוע את עורה. שיער נדבק למצחה.
היא שכחה את העולם ושכחה את כולם.
דחפתי את ידה הרחק מחזה, ציפורניה כבר נעוצות עמוק בליבה.
הוא פועם בידה, ומדמם לאט-לאט.
גופה מתמוטט, בעוויתות. היא צוחקת, סכינים ומספריים נחשפים מתחת למיתתה.
היא עדיין צוחקת, וכאשר היא מתה ומתחילה להירקב, צחוקה עדיין מהדהד בחדר.
שובר אותי לרסיסים. מפורר אותי לאבק.
להתראות, ילדה שלא הכרתי.
תגובות (4)
זה יפה מאוד….
מאוד…..מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד.
אזעקת נאום!!!
חחחח, את כותבת נפלא. תהיתי אם תוכלי לקרוא את סיפורי ולתת לי חוות דעת, אם יש משהו לשפר. כי שאני רואה כתיבה יפה אני מוכרחה ללמוד ממנה, בעצם אני לומדת מכל הכותבים כאן ואני בטוחה שיש משהו ללמוד מכל אחת ואחד כאן והכתיבה שלך הרשימה אותי מאוד אז אני רוצה ללמוד ממנה. חחח
ממש יפה.
אהבתי, מרגש, עדין וקליל. (אני נשמעת כמו שני -זה שיש לו איזה 7 סוגי גלידת עגבניות…-)
נראה לי אייל שני?
מרגש….
יפה…
מהמם….
מלא דברים בכל כך קצת מילים.