וואן דיירקשן-פרק 15

טוב אני כבר ממש קופאת בתוך המים, למה אני שם עדיין בכלל ?! יצאתי מהבריכה..'אני נשבעת שאתם האנשים הכי סתומים שהכרתי בחיים שלי' אמרתי להם והתחלתי לרעוד, נו כלכך מוקדם עכשיו שבקושי יש אור ממש חשוך ! טוב אני ממש כועסת עכשיו, כיאילו בעיקר על זאיין ונייל, נראלי אני לא מדברת איתם יותר, ואני לא שמה עלייהם יותר וזהו אני בריב איתם ><
נכנסתי למלון והשאר ישבו ליד הבריכה וצחקו וזה, יואו אני מתה מקור, למה יש פה בריכה בכלל מי ירצה לשחות בקור הזה?! זאין וקייטי באו, אמרתי לקייטי 'קייטי, אני סולחת לך..', היא אמרה 'אבל למה, לא ביקשתי סליחה..' וזאיין הסתכל עלייה מבט של: תסתמי. והיא קלטה שכדאי לה לסתום עכשיו חיבקה אותי והלכה, וזאיין נשאר איתי התחיל מונולוג: 'תגידי את בסדר? קר לך? את חייה? את נושמת?' הוא התחיל לשאול שאלות טיפשיות כי שתקתי ולא הסתכלתי לו בעיניים, זה מזכיר לי מה שקרה לי דן, איך שרבתי עם דן, דן זה האקס שלי שאני כמעט אף פעם לא חושבת עליו כי הוא סתם מעצבן ומגעיל ואני גם ככה כבר לא רואה אותו, הוא היה ידיד שלי פעם, צחקנו הרבה וזה, ואז הוא הקסים אותי והתאהבתי בו, ואחריי חודשיים של סימנים נהיינו חברים, רק שאח"כ הוא השתנה, הוא נהיה מעצבן ומגעיל, הרגשתי שאני מפריעה לו תמיד ולא היה לי טוב איתו, ואז הכרתי את ליאם והוא נהיה הידיד הכי טוב שלי ואני כבר לא חושבת על דן…'אייייייימי!' זאיין צרח, 'הא?' נזכרתי שזאיין פה, 'את מקשיבה לי בכלל?' הוא שאל, 'האמת ש..' אה נזכרתי שאני לא מדברת איתו :X אופסי,
'מה?' הוא שאל כי השתתקתי, ועוד פעם לא הסתכלתי לו בעיניים, אופ באמת קר לי, טוב שהם חשבו להביא לי מגבת אחרת הם היו יוצאים ממש רעים..הא רגע הם לא נזכרו להביא לי מגבת, בם באמת רעים >< 'הפכת לזומבית?' הוא שאל, כנראה כי בהיתי באוויר כמו סתומה, הסתכלתי לו בעיניים עם מבט של: דיי אל תעצבן אותי! 'קר לך???' הוא שאל, יואו שיחשוב, הוא זורק אותי לבריכה קפואה ועוד בבוקר בשעה שאף אחד לא ער, ברור שקר לי! התחלתי לרעוד, ונראלי הוא כבר הבין שאני לא מדברת איתו, והוא שתק והתיישב ליידי בספה וחיבק אותי שלא יהיה לי קר, אופ אני עייפה…
התעוררתי, השעה 8 בבוקר, ואני במיטה שלי, כיאילו שזה היה רק חלום רע, 'בוקר טוב' אמר לי הארי, שהיה במיטה של קייטי, 'איפה קייטי?' שאלתי אותו ושמעתי רעשים מתחת לשמיכה שעל המיטה שלה, "אני יושב עלייה..' אווקיי O__O מסכנה קייטי, 'שמע אינלי כוח למכות עכשיו, אז קום ממנה וזהו' , 'לא רוצה' , 'טוב הלכתי לצחצח שיניים' , ~בוווווווום~ משהו כבד נפל על הריצפה, הסתכלתי, אה זה רק הארי.. קייטי איכשהו הצליחה להעיף אותו. חזרתי אליהם, 'מה עשית לו?', 'חיבקתי את לואי' O________O 'סתם, כתבתי שטויות מהמשתמש שלו בטוויטר, אז הוא החליט לנסות להרוג אותי'
הארי קם מהריצפה, והתחיל לרדוף אחריי קייטי, הם יצאו מהחדר והוא רדף אחרייה בכל המלון.
'איך את מרגישה?' זאיין שאל אותי כשנכנסתי לחדר שלהם, 'האמ תגידי השיער..זה..' ליאם לא סיים לדבר, הסתכלתי במראה, שיט השיער שלי היה ממש מבולגן מהבריכה, 'יופי גם את השיער שלי הרסתם, ואני עוד יהיה חולה בגלל השטויות שלכם', 'לא נורא אנחנו נטפל בך' לואי אמר וחייך חיוך זדוני, 'עזוב, לא נראלי אני יהיה חולה' נבהלתי מהחיוך שלו, 'אז איך הגעתי למיטה, נרדמתי על הכתף של זאיין..' , 'זאיין לקח אותך למיטה שלך..' אמר נייל, 'ועשה לך כל מיני דברים…' אמר לואי , טוב תרגום: זאיין לקח אותי למיטה שלי וכולם חזרו לישון. זה דורש שאני יסחב את זאיין לבריכה ויזרוק אותו לשם, אבל אני חושבת שאני רוצה לחיות עוד קצת..