בת הים והנסיך-9

דניאל שכב על החול הקר,מדמם.
גוסס.העיניים שלו עדיין רטובות מדמעות.
שייאן יצאה אל החוף כשהיא מבחינה בדניאל,ששכב על החול.
היא נגשה אליו.
״מה עשית לעצמך..?״היא שאלה אוחזת בידו המדממת.
״..אני לא מסוגל לחיות בלעדייך..״הוא רעד כולו.
״..אל תעזוב אותי..״היא אמרה בדמעות.
״..את עזבת אותי..״הוא אמר,כשדם זב מפיו.
״..אל תמות..״היא אמרה בפניו כשהוא מוחה את הדמעות מעיניה.
״..אני אוהב אותך..״הוא אמר בקול רועד.
״..אני יודעת..״היא אמרה כשדמעות מוסיפות לזלוג מעיניה.
״..אני לא מסוגל לחיות בלעדייך..״הוא שלח כף ידו לפנייה..
״דניאל,לא..״היא בכתה.
״אני רק רוצה לראות אותך בפעם האחרונה…״הוא אמר בנשימות קצובות.
מביט בה מספר רגעים קלים כשעיניו נעצמות על ידי כוחו האדיר של המוות.הלב,הפסיק לפעום.
״לא!!״ קראה שייאן.מסרבת להפרד ממנו.
הגבר היחיד שאיי פעם אהבה,מת ואיננו.
״הוא כל כך קר..״היא אמרה בדמעות,״כל כך קר.״
שכן, החתונה שצפויה מחר,הפכה באופן בלתי צפוי,להלוויה.
הוריו של דניאל עדיין לא יודעים על מותו.
גם ויקטוריה אינה יודעת.
שייאן,קפצה אל תוך הגלים לאחר שנפרדה בפעם האחרונה מדניאל.
היא חזרה אל ביתה התת ימי ופרצה בבכי אדיר.
אייך גם היא תוכל לחיות בלעדיו?