אף אחד לא יודע…

זה אמיתי?
בפעם האחרונה שאני העלתי משהו בסגנון את ניחמת אותי, את גם צריכה עידוד?

אם זה לא היה אמיתי זה לא היה בסיפורים אישיים….

לא שמתי לב לקטגוריה, פשוט לפעמים יש כותבים שמעלים כאלו סיפורים אבל לא קשורים באמת אליהם. את רוצה לדבר איתי במייל?

אז קדימה, תתחילי להיפתח! אם לא תספרי להם (ואני מתכוונת לאנשים הנכונים) אז ברור שהם לא ידעו.
אם אני לא טועה, דיברת פעם עם היועצת בית ספר (אני חושבת..) המצב לא השתפר מאז?
את צריכה להפסיק לחשוב על כל הדברים השליליים (ואני יודעת שזה קשה) ופשוט להתעלם מהם, לחשוב רק על הטובים (אם ראית חתול חמוד ברחוב- זה שמח! אם היה שיעור כיף- זה שמח…)
תישארי חזקה, תנסי לחייך ולהתגבר על הכל…

נוני אהובה שלי נסיכה קטנה ❤️
אני כול כך מזדה …
מילה במילה … את יודעת בדיוק היום הייתה לי שיחה עם בת השרות שלנו ופשוט התפרקתי כמו שבחיים שלי לא התפרקתי בכיתי בכי שבחיים שלי לא העזתי לעשות בקול רעדתי כמו שבחיים שלי ככה לא נשפחתי
אוכלת אני כבר לא .. בעיות באכילה כבר יש לי ..
ניסיתי לחתוך זה עלה לי בראש אבל לא עשיתי ידיד שלי עצר אותי
אמרתי לעצמי שאני מכוערת אמרתי
לחשוב שאני שמנה חשבתי
אבל לאיפה זה הבאי אותי בסוף
למצב שאני בכול לילה ולילה בוכה ואפחד לא יודע למה רק אני .. אני בעצמי
לא אימא ! לא חברה ! ולא ידיד !
אפחד לא שם …
עכשיו שאני פגוע עוד ועוד מישהו זרק לעברי חצים אז נשברתי יותר
החיבוק הזה שקבלתי ממנה היום אולי לא יחזק אולי לא יפסיק את הדמעות אבל זה נתן לי להרגיש שיש מישהו שאחפת לו שיש מישהו שמבין
אני פה בשבילך עם את רוצה לדבר
רק אל תתבייש לפנות אלי
אוהבת שרית ..

למה את מרגישה ככה?
את צריכה לספר למישהו שקרוב אליך, גם אם הוא לא שואל… אם תספרי יוכלו לעזור לך לחזור להיות שמחה, להתעודד, ולחשוב חיובי.
תחשבי חיובי, ותשמחי. את יכולה לראות סרטים מצחיקים (עצה שלי: משחקי למות מרעב…), את יכולה לקרוא בדיחות, ואם יש ילדים מפגרים בכיתה שלך, לעצבן אותם או לגרום להם לעשות פדיחות…
תנסי לאכול קצת דברים מתוקים, גלידה או שוקולד (או כל דבר שאת אוהבת), ועוד משהו: תנסי למצוא לך מטרה כלשהיא. לדוגמא: ללמוד לצייר, או לנגן, או לקרוא ספר שאת אוהבת…
תצאי מהבית. תלכי לקניון, או לחברה, או למקום שאת חושבת שיכול להעלות לך חיוך על הפנים (אל תעזי להגיד לי שאין לך כזה!).
אם הדלת של החדר שלך סגורה, תפתחי אותה. אולי אחד הדברים שאת צריכה זה אוורור (זה כן חשוב).
ולכי לישון. יכול מאוד להיות שמחסור בשעות שינה הוא אחד הגורמים לזה, ובכל מקרה אחרי שתשני את תרגישי טוב יותר.
בכל פעם שאת מרגישה שאת רוצה לבכות, תשמעי שירים (רצוי שמחים עם קצב קצבי כזה) ותספרי עד עשר. תנשמי עמוק, ואז את תירגעי.
מקווה שזה יעזור לך, ואני מקווה שלעולם לא תרגישי כך שוב!
א.מ.ש

נוני, תראי, אם את רוצה את יכולה לדבר איתי במייל, אני הייתי במצבים כאלו, אתה מרגיש בדרך כלל [או זה לפחות מה שאני הרגשתי] שאין אדם בעולם שיבין אותך ושאתה יכול לפנות אליו, זה באמת מצב לא נעים, וזה באמת קשה להיפתח בדרך כלל, לי היה קל לדבר עם פסיכולוג אבל יש אנשים שפסיכולוגים לא עושים להם טוב והם מעדיפים לדבר עם חברים או עם הורים או מורים, כל אחד שיכול לעזור.
אני באמת אשמח אם תדברי איתי במייל, אולי תספרי איך הגעת למצב הזה, למה וכמה, ואני יכולה לתת לך טיפים ולעודד אותך כי אני כבר עברתי את זה ואני חושבת שאין אדם טוב יותר לספר לו דברים כאלו מאשר אדם שעבר את זה ויכול להבין אותך ולהזדהות איתך.
לכל מקרה, הנה המייל שלי:
[email protected]

שרית..אני התחלתי לפגוע בעצמי כבר..
את יכולה לקרוא לזה לחתוך או פגיעה עצמית
מה שזה לא יהיה….אני עושה את זה
ואף אחד לא עוצר אותי..
החברה הכי טוב שלי יודעת, והפסיכולוגית שלי, והיועצת של בית הספר
והמחנכת שלי….

אם כולם יודעים למה הם לא עושים שום דבר?! איך זה שפסיכולוגית יודעת ולא עושה עם זה כלום?! וגם יועצת ומחנכת?! זו פשוט רשלנות מצד כל אלו לא לעשות דבר ולתת לך לחתוך!
אני יכולה אולי להבין שהחברה שלך לא יודעת מה לעשות עם המצב ולכן לא עושה דבר, אבל שכאלו גופים חשובים לא יעשו כלום?! את צוחקת עלי נכון?

החברה הכי טובה שלי גרה בדרום ואני בצפון
אז אנחנו ממש ממש ממש ממש רחוקות
ליועצת סיפרתי ביום ראשון והיא התחילה אחרי מעקב
לפסיכולוגית סיפרתי גם ביום ראשון אבל היא לא ממש יכלה לעזור לי כי אני נפגשת איתה רק פעם בשבוע
ולמחנכת סיפרתי היום…אבל היא פשוט לא ידעה מה לייעץ לי….

חברה שלי בדיוק היא מזכירה לי אותה היא גם פוגעת בעצמה כולם יודעים
הם לא יכולים לעשות כלום … עם את לא ביפנים לעולם לא תביני
שלקחתי את חברה שלי בידיים וניסיתי לאוצי רוצה מיזה זה לא דבר קל ..
תאמיני לי שאני יודעת מה אני אומרת ..

וואו.. אני פשוט בשוק.
אני לא יודעת מיהי הפסיכולוגית שלך, אבל שלי דיברה עם ההורים, עשתה לי שיחות, עזרה לי איכשהו… לא הותירה אותי לחכות לפגישה הבאה… כנראה יש לך ממש פסיכולוגית חראית, בלי להעליב.
אם אפשר להציע לך, אני הלכתי לפסיכולוגית נורא נחמדה שגרה ביובלים, קוראים לה דינה.
אני יכולה לעזור לך אם תרצי, אני שוב מציעה לך לדבר איתי במייל ולספר לי הכל.

נוני, אהובתי <3
את יודעת בדיוק מה אני חושב לגבי הפגיעה עצמית. את יודעת את זה טוב מאוד.
אני נורא מצטער שאני כמעט ולא מצליח לדבר איתך בקיק, פשוט אני עמוס מאוד בזמן האחרון ( מבחנים. שנאת חי.)
מצטער, ובבקשה תישארי חזקה בשבילי, כי את לא מבינה כמה רע לי וכמה אני מרגיש נורא שאני לא מפסיק לדבר איתך :\

זאת לא אשמתך מייק….
גם לי אמורה להתחיל בקרוב תקופת מבחנים
וגם לי יש יותר זמן ממך כי אני ביסודיהוגפ כי יש י פתור משיעורי בית חוץ מחשבון הנדסה ואנגלית…

אני נמצאת במצב דומה שבו אני די סובלת,
אבל אני בן אדם מאוד מאוד חזק ואני מתרחקת כמה שיותר מלפגוע בעצמי כי זה נראה לי מיותר.
אם את מכירה את Black Veil Brides, שהם הלהקה האהובה עלי, לסולן שלהם, אנדי, היה ראיון עם מראיין שאני מאוד אוהבת ואיך שהוא הם הגיעו במהלך השיחה שלהם לחיתוך ורידים וזה מה שאנדי אמר:"life gives you enough scars, and things you have to go through, you don't need to manufacture your own on your own body"
זה אומר שהחיים נותנים לך מספיק צלקות, ודברים שאת חייבת לעבור, את לא חייבת ליצור צלקות משלך על הגוף שלך.
אני אומרת לך מניסיון, אם את רוצה לברוח, תברחי למקום שטוב לך בו, חייב להיות אחד, אני את שלי מצאתי מאוד מוקדם, האינטרנט, יש שם כל כך הרבה אנשים טובים, אנשים שהם כמוני, אנשים שהם באמת חברים שלי, אנשים מדהימים.
אני באמת מאחלת לך למצוא מקום כזה משלך, זה יעשה לך רק טוב.
והעניין של הפסיכולוגית שלך, לא מזמן עזבתי את הפסיכולוגית החמישית שלי, אני פשוט יודעת כבר שסוג כזה של טיפול לא עוזר לבעיה שיש לי, אני אובחנתי עם חסימה רגשית, זה נשמע קל אבל כשיודעים שיש לך את זה זה מאוד מפריע, אני מציעה לך לעשות את מה שאני עשיתי עם הפסיכולוגית האחרונה שלי, פשוט תפני אליה ותשאלי אותה חד וחלק "מה יש לי? לאילו מסכנות הגעת עד עכשיו?" תנסי להבין מה יש לך וזה באמת יעזור לך.
אם את רוצה לדבר על משהו עם מישהו אני פה כדי להקשיב, אני במצב הזה כבר די הרבה זמן, ואני רוצה להגיד לך שאל תתייחסי למה שאנשים אחרים אומרים לך, אם אומרים לך זאת מתנהגת בטיפשות או מגזימה, כי מה שחשוב כאן הוא את, מה את מרגישה, מה את חושבת.
מקווה שיכולתי איך שהוא לעזור לך..

אני כל כך מבינה מה את עוברת.. אני עברתי משהו ממש אותו דבר..
זה הזמן! תספרי! תגידי רק מילה אחת והכל יצא. אני מבטיחה לך!
אני גם באותו מצג דיברתי עם פסיכולוגית, עם יועצת בית הספר.. עם מעט אנשים אבל כל אחד עזר לי להתמודד!
זה באמת חשוב!
אני מקווה שהכל ישתפר בקרוב…

זה שלב כזה בחיים גם אני ככה גם לי אף אחד לא יודע איך אני מרגישה אבל תדבר עם מישהו שבאמת חשוב לך ושאת יודעת שהוא לא יספר לאף אחד ושהוא באמת יהיה שם שצריך ופשוט תספרי לו הכל תשפכי אל תפחדי לבכות לידו כי את יודעת שהוא לא יספר ושהכי נכון לך איתו וגם שהוא צריך תה לצידו זה עוזר ואל תעשי טעויות כמוני תפסיקי לחתוך זה לא עוזר בכלום אם את מדוכאת ואת לא יודעת למה תשמעי שירים לא עצובים וכל בוקר שאת קמה תכתבי לך על הידstay strong ושאת מרגישה שאת הולכת להשבר תגידי לעצמך לא אני חזקה אני לא נשברת ותדברי עם מישהו שקרוב אליך טוב אני יודעת שלי זה עזר כל מה שנשאר לי להגיד לך זהשתמיד תשארי חזקה לא משנה מה ואל תתני לאף אחד לשנות אותך תמיד תהיי שמחה לא משנה מה קרה כלום לא יכול לשבןר אותך ואף אחד לא באמת ראוי שתבכי עליו מי ששובר לך את הלב פשוט אל תכניסי אותו לחיים שלך שוב טוב תהיי חזקה תמיד לא משנה מה stay strong forever