חיים במחנה קיץ פרק37

פרק 37
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
בחלום שלי, הייתי שוב בת 7. אני רצתי ולצידי היו טליה ולוק. הגענו למחנה. הינו ממש בכניסה. גדי רץ לקרוא לעזרה. אני פחדתי מאוד. פתאום מישהו בא ולקח את טליה ניסינו למשוך אותה בחזרה, אבל האיש המסתורי שרדף אחרינו כיוון אלינו את האקדח. החלום הזה היה מקרה שכבר עברתי. זה היה שאני לוק וטליה ברחנו מהאיש שרדף אחרינו. אבל פתאום משהו משונה קרה. וזה לא קרה אז. פתאום אלכס הופיע לצידי, והאיש המסתורי תפס גם אותו. ״אלכס!״ צרחתי. האיש המסתורי ירה בטליה. היא שכבה על הקרקע מלא בדם. בכיתי כמו שלא בכיתי בחיים שלי. ואז האיש המסתורי כיוון את האקדח אל הראש של אלכס. הלב שלי נעצר. ״לא!״ התחננתי.״בבקשה לא! מה בדיוק עשינו לך שאתה רודף אחרינו?!״ ואז הוא ירה באלכס. ״לאאאאאאא!!!״ צעקתי ובכיתי. ישר רצתי אליו. אלכס דימם.״בבקשה אל תמות לי!״ בכיתי.״אני…אני…אני אוהב…אותך…״ הוא גמגם.״לא בבקשה אל תמות.״ בכיתי.ואז האיש המסתורי כיוון אלי את האקדח.ואז הוא ירה.״אההההההההההההה!!!״ צרחתי.
התעוררתי מכוסה בזיעה קרה. אלכס רכן מעליי. ״את בסדר?״ הוא שאל בפנים מודאגות.חייכתי מרוב הקהלה. זה היה רק חלום. ישר חיבקתי את אלכס. ״אתה בחיים!״ אמרתי.״ברור. למה שאני לא היה.״ הוא אמר. הפסקנו להתחבק והוא הסתכל עליי.״הכל בסדר?״ הוא שאל. סיפרתי לו על החלום שלי. ״ אל תדאגי אני.זה בחיים לא יקרה שוב. חוץ מפרט אחד.״ הסתכלתי עליו במבט מוזר. ״מה?״ שאלתי ״אני תמיד יואהב אותך.״ חייכתי. התנשקנו למשך הרבה זמן. ואז אני הייתי בטוחה במשהו אחד. שאלכס ואני תמיד נהיה ביחד.
פרק 38-פרק אחרון
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
אחרי 10 שנים.
אני ואלכס היינו זוג ונשארנו זוג. בגיל 20,הוא הציע לי נישואים במחנה. כמובן שהסכמתי. מאז אנחנו גרנו במחנה למשך שנתיים. היינו מדריכים בכירים. אני לימדתי את ביתן 6, הביתן של החכמים. אלכס אימן את ביתן 3, הביתן של הספורט. אחרי כמה שנים הייתי בהריון. אני ואלכס עזבנו את המחנה ומצאנו בית שלא היה רחוק משם. השנים עברו. עלמה ולואיס נפרדו וחזרו להיות ביחד שוב. עלמה חשבה שלואיס בוגד בה אז היא נפרדה מימנו,אבל מסתבר שהוא לא בגד בה אז הם חזרו להיות ביחד. דפנה וגדי התחתנו ויש להם ילד קטן ומתוק. ריי ואני הפכנו להיות חברות טובות. אני ואלכס בסופו של דבר התחתנו. יש לנו עכשיו ילדה קטנה ומתוקה. קוראים לה אנה. היא באמת משהו מיוחד.
אני ואלכס אף פעם לא נפרדנו אפילו לא לשנייה. אנחנו תמיד נהיה ביחד,ותמיד נזכור את המחנה האהוב שלנו, שהביא לנו את הזכרונות הטובים האלה..
הסוף! :)