הילדה היפה – חירשת אילמת היא.
בבוקר של שבת קייצית וחמימה, ישבתי בבריכת המלון.
ילדה קטנה כבת 9 – יפיפייה ומתוקה – נעמדה בקרבתי, בדממה .
בצד עמדה היא, רחוק מהבריכה, לא התרועעה עם יתר הילדים.
עיניה הסתכלו סביבה בשקיקה כאילו אינה מעזה להתקרב וליהנות כמותם.
גבר מבוגר, אביה אולי סבה, לטף את ראשה באהבה ופנה אליה בתנועות ידיים.
הבנתי ! הילדה חרשת היא!
הסב או האב, פינה לה מרחב, מזיז האנשים בתנועות ידיו, פותח לה שביל רחב לכיוון בריכה.
בתנועות מלאות חן, בצעה הילדה – גלגלן באוויר, נעמדה על שתי רגליה ובקפיצה מרהיבה נחתה במים.
גדולים כקטנים מחאו לה כפיים.
היא יצאה מהמים בקלילות מחייכת באושר ובגאווה. בתנועות ידיה דברו אלינו מסתבר כי הקטנה – גם אילמת היא.
לאותה ילדה קטנה אמיצה ומוכשרת אני מקדישה שיר שעלה בלבי באותה השעה.
היו הייתה ילדה קטנה
יפה תמירה ונבונה.
צבעי זהב בשערה
מחליק מעבר לכתפה.
ירוק צהוב גוון עיניה
קטון אפה מעל שפתייה.
זוג שושנים הן לחייה
כך ראוה אוהביה.
בין אנשים זרים פסעה
ראשה הקט מורם בגאווה
הם לא ידעו כי חדת העין
אינה שומעת וגם דיבור איין.
כי חכמתה נובעת
מבינה מושקעת,
של זוג הורים
וגם סבים – אוהבים.
היא מוצפת חום ואהבה
בחברה המאמצת חריגה.
ויבורכו האנשים הטובים
המעניקים לחרשים ולאילמים.
מוקדש באהבה רבה למוגבלים שבינינו. לכם, אותם האמיצים שורדים את – החברה שלנו.
כי רק אהבה מביאה אהבה.
@ כל הזכויות שמורות.
תגובות (0)