שובה של אנבת פרק 9
בפרק הקודם:
חשבתי ללכת
להירגע קצת בחוץ,לנשום אוויר צח.
שמתי נעליים ויצאתי בשקט מהביתן
כאשר הייתי בחוץ כבר הוקל לי והמשכתי להיסתובב
עד שלפתע שמעתי קול שאמר:"אנבת יקירתי"
אוי לא אני מזהה את הקול הזה.
לא רק לא הוא …….
הפרק:
אוי לא אורנוס שוב.
"מה אתה רוצה?" שאלתי
"לדבר איתך על ההסכם שלנו,שדרך אגב את הפרת" אמר
אמרתי לו:"אני באה לפה רק לחודש אל תדאג דקה אחרי חודש ואתה לא תראה אותי כאן."
"יופי,יופי אני שמח אבל אני לא רוצה שתעזבי" אמר בשעשוע
"אני יודעת שהפרתי את ההסכם……רגע מה?" שאלתי מבולבלת
"אני לא רוצה שתעזבי יקירתי זה לא קשה להבין את זה"
"אבל למה?.מה התוכנית שלך?" שאלתי ברוגז
"אוקיי אני יגיד לך פרסי נכון אהוב ליבך החמוד נורא מבולבל עכשיו רגשית.
וזו נקודת החולשה שלו"
"אתה.. אתה עשית את זה בכוונה אתה רצית שאני יעזוב רק כדי שתוכל לבלבל את פרסי ולתמרן אותו."
"יפה אנבת את לא כל כך קשת הבנה כמו שחשבתי" אמר
"אני לא משתפת איתך יותר פעולה" אמרתי ברוגז
"אהה בסדר אז אני פשוט צריך להרוג את פרסי. בסדר אם זאת החלטתך" אמר וקולו הלך ונמוג
חשבתי על מראה פרסי מת עברה בי צמרמורת ובחילה.
צעקתי לו:"רגע,רגע בבקשה לא אני יעשה כל מה שתואמר רק אל תהרוג אותו" אמרתי כמעט בוכה
"אווו אני מבין ששיכלך נכנס בך סוף סוף בת אתנה,אני רוצה שאת לא תסכימי לחזור להיות חברה של פרסי אבל לשגע אותו בכל המובנים עצם נכוחותך לידו גורמת לו לאבד את הריכוז"
"בסדר בסדראני יעשה את זה" אמרתי
"יופי עכשיו להתראות עד הפעם הבאה ואם לא תעשי מה שאמרתי כדי שתגידי ביי ביי לאהובך"
כאשר הוא נעלם סופית התיישבתי במקומי והתחלתי לבכות.
לא ידעתי מה לעשות הייתי כול כך חסרת אונים.
לא היו לי כוחות להתמודד מול האדם הכי חזק ביקום
והכי גרוע שלא יכולתי לספר את זה לאף אחד.
טוב לא ממש לאף אחד חשבתי.
אני יכולה ללכת לאמא שלי ולהגיד לה למרות שרוב הסיכויים שאני לא יכול לראות אותה.
זהו אני מחר הולכת לאולימפוס ואף אחד לא ישנה את החלטתי.
"אז זה נכון…" אמר קול
הסתובבתי אחורה במהירות וראיתי את פרסי ……..
תגובות (5)
אוי תמשיכיייי
את יודעת מזה השתפרת בכתיבה שלך.
תודה רבהה
אני כבר מכורה לסיפור הזה!!
אני כל הזמן כותבת לך על זה הערות קטנטנות, אבל זה סיפור מהמם!!
תמשיכי בבקשה כמה שיותר מהר!! (מזכן פרסי… וכמובן, אנבת'… חולה על פרסי!!)
המשך מיד
תמשיכי