הסיפור של היילי VII

המשך של הקודם:
https://www.tale.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%90%D7%94%D7%91%D7%94/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%99-vi.html#comments
כשהיילי ומשפחתה הגיעו לביתם החדש היה כבר בוקר. על פי השעון המעורר שהיילי פרקה מהארגז השעה הייתה שש וחצי. לא שזה באמת שינה משהו, למשפחת צ'יים לא היה שום מקום להיות בו עד שיהפכו רשמית למשפחת ג'ונס.
ביתם החדש מוקם במקסיקו, בעיירה קטנה שהיילי לא זכרה את שמה, משהו עם ק' ואולי גם ט' או ד', לא שהיה לה איכפת, לא עברה שנה בלי שעזבו מדינה אחת והחליפו אותה באחרת, עשרות זהויות היו להיילי, עשרות בתים בהם גרה, בסופו של דבר הכול יישאר מאחוריה. ברגע שתהיה בוגרת, כך הבטיחה לעצמה מספר פעמים, היא תעזוב את הבית ולא תביט יותר לאחור. היא תאמץ מחדש את שם המשפחה של אביה, ניקס, ותברח מאמה ואביה החורג הרחק ככול שיותיר לה החוק.
לא שבאמת תוכל לקיים את הבטחתה, היא לא יכלה להרשות לעצמה לנטוש את אחיה הקטנים לחסדי דיוויד, בייחוד לא את ליה שלא תזכה לטיפת רחמים. היא יכולה הייתה לברוח יחד עם ליה והארי אך יש לזכור שגם עוד שנה וחודש, כשימלאו לה שמונה עשרה, ליה תהיה בסך הכול בת שתים עשרה, שלא לדבר על הארי שיהיה בן שבע וכמובן, אחותה העתידית שתהיה בקושי בת שנה. לא. היילי לא תוכל לברוח עד שכול אחיה יוכלו לברוח איתה, דבר שבהחלט לא יקרה בזמן הקרוב.
היילי התיישבה על מיטתה, מתנערת מתקוות השווא שניסו בכוח להתגנב למוחה ופנתה חזרה אל הארגז שלה, ממשיכה לפרוק את מעט חפציה.
בבית החדש היה יותר מקום מקודמו, או לפחות יותר מקום עבור היילי, ליה והארי. היו בו שתי קומות ומרתף, בקומת הקרקע היו סלון קטן, מטבח בינוני ו-"חדר עבודה" עבור דיוויד, או במילים אחרות, מקום שבו יוכל להיות בלי אמא שכעת הריונה קרקע אותה רוב שעות היממה למיטה.
בקומה השנייה ניצבו חדרי השינה, חדר ההורים וחדרם של הארי וליה כמו גם שני חדרי מקלחת ושירותים. חדרם של הארי וליה כבר רוהט בקפידה כדי להיראות כחדר ילדים סטנדרטי, קירות צבועים תכלת, וילון מקושקש על עדן החלון ושתי מיטות מוצעות בקפידה בצמוד לקיר המזרחי והמערבי.
וכמובן, היה המרתף. המרתף הולך להפוך במהרה לחדרה החדש של היילי, היא לא התלהבה מזה כול כך, אחרי הכול היה זה מרתף עבש ומחניק, אך לפחות היה רחב ידיים למדי והכיל מקלחת ומטבחון פרטיים שהיו מותרות יקרות עבור היילי. במרתף עצמו לא היו רהיטים רבים, מיטת נוער אחת צמודה לקיר, ארון בגדים קטן מימדים עבור בגדיה המעטים של היילי, שולחן אחד ועליו קופסת עפרונות חדשים ופשוטים שבודאי נקנו במכולת הקרובה ושידת ספרים אחת עליה היילי הניחה בזהירות את ספריה המעטים והבלויים שקנתה במכירות חצר שונות ומכנויות יד שנייה.
לדלת המרתף היה מנעול, למרבה שמחת של היילי, אך סביר להניח שיהיה להשאיר את הדלת פתוחה רוב הזמן אם אין בכוונתה להיחנק, יש גבול ליכולותיה של מערכת האוורור, היילי רק קיוותה שהגבול יחצה אי שם אחרי הלילה, שלא תלך לישון בפחד שאמה או דיוויד יתגנבו אל חדרה בשנתה ויגנבו ממנה או, במידה ודיוויד יהיה במצב רוב נקמני, יהרוג אותה.
וכך, כשהיא שוקעת אט – אט בהרהורים, החלה היילי לסדר את חדרה החדש, מתעלמת מהעובדה שעוד כשעה היא רשמית תהיה היילי ג'ונס ושעוד ימים ספורים תתחיל את לימודיה בתיכון המקומי. היא עצמה עיניה, נשמה עמוק את האוויר המחניק והתכוננה להתחיל מחדש את חייה, עוד פעם.