ריקוד חיי עונה 2 פרק 14

נקודת מבט של שרלוט :

הגעתי ביחד עם קת׳רין אל האולמות של התוכנית , צועדות היישר לחדר הבנים בשביל להתעדכן ובשביל שהיא תיראה את ניילר שלה.
אחרי שהיא סיפרה לי שהיא בהריון , קפצנו שתיינו מאושר . כלכך שמחתי בשבילה .
זה הדבר הכי כיף בעולם , שתהיה לך ילדה , או ילד שאת יודעת שהם יצאו ממך , הם שלך , את הדבר היחיד שיש להם , את צריכה לדאוג להם .
והייתי עוד יותר מאושרת שהיא סיפרה לנייל הוא קפץ עד הגג והיא סיפרה שהוא כבר רצה ללכת לקנות לה ריהוט לחדר , ועגלה וכל מה שדרוש .
שמחתי בשבילה , שנפל בחלקה מישהו כזה , שהוא שומע שחברה שלו בהריון הוא פשוט יעשה הכל בכדי לעזור לה ולגרום לה להיות מאושרת .
משהו שאחרים לא זכו לקבל .
ניערתי את המחשבה הזאת מראשי , אנחנו הולכים להודיע לכולם עכשיו , מעניין איך הם יגיבו .
״בוקר טוב בנים ״
קת׳רין הפגינה נוכחות שנכנסו בדלת סוגרות אותה אחרינו .
הבנים , כל אחד מהם עסוק במקום אחר ובדבר אחר הסתובבו אלינו , מיד נייל הגיע ונישק את קת׳רין , לא נשיקה תמימה .
״טוב שתי ציפורי אהבה יש עוד אנשים בחדר ״
לואי אמר בקול נגעל גורם לנו לצחוק .
מבטי זז לדמות המתולתלת בצידו של החדר רק בכדי לגלות שהעיניים הירוקות שכלכך אהבתי כבר היו עליי .
״טוב לי ולקת׳רין יש הודעה ״ נייל אמר וכולנו הפנו את תשומת הלב נחדש .
״אנחנו בהריון ״ הוא אמר בפתאומיות , אני לא התרגשתי עכשיו כי כבר ידעתי על זה מלפני יומיים .
אבל השאר היו המומים .
״וואו !!!״ פתאום כל הבנים נבחו בצעקות ורצו לחבק את נייל ואת קת׳רין .
״נו וזה בן או בת ???״ לואי שאל בסקרנות וקת׳רין צחקה .
״עדיין לא יודעים את זה ״ היא אמרה ולפתע התפרצתי ״את תדעי את המין רק בחודש השלישי ״ חייכתי וכולם הסתכלו עליי ״מניסיון ״ אמרתי והרגשתי זוג עיניים ירוקות שורפות חורים אל תוך הגוף שלי .
״ אני רוצה כבר לדעת איזה חדר לקנות !! וורוד או כחול , אני כלכך מתרגש !! אנחנו הולכים לעבור את זה ביחד ״ נייל ציחקק ונישק את קת׳רין ליד האוזן .
״תעריכי את זה קת׳ זה ממש לא מובן מאליו , יש כאלו שעוברות את זה לבד . מי כמוני יודעת״ ציחקקתי אך מי שהיה אמור להבין את המסר ניראה כי הבין .
זאת הייתה עקיצה בול במקום .
אולי הייתי רעה , אבל לא היה לי אכפת , רציתי שהוא ידע כמה הוא פגע בי .
הארי הביט בי בעיניים גדולות וכמעט נפוחות ואדומות .
הוא גיחגח בגרונו ואמר בפשטות ״תסלחו לי ״ ועם החיוך הכי מזויף ביקום הוא יצא מהדלת .
משום מה זה עיצבן אותי , וממש עיצבן אותי .
קת׳רין סימנה לי עם הראש וידעתי כבר מה היא חושבת .
בלי לומר מילה , יצאתי מהדלת סוגרת אותה ומחפשת את דמותו של הארי .
ראיתי אותו נשען על אחת הבמות שם עם ידיו על פניו בתסכול ואז הוא העביר יש בשיערי פורע את כל התלתלים שלו .
התקרבתי אליו והתחלתי למחוא כפיים , ראשו מיד עלה למעלה .
״כל הכבוד הארי , ממש גברי מצידך להתמודד עם המעשים שלך ״ אמרתי בציניות מוחלטת וזה ניראה כאילו הארי התחיל להתעצבן .
״ממש בוגר מצידך להטיח לי את זה בפנים בכל פעם מחדש , אז מה ? אז עשיתי את זה ,והצטערתי על זה ואני עדיין מתחרט ומצטער על זה . את זאת שלא מוכנה לקבל את הסליחה שלי אז פאק איט תעברי כבר הלאה אישה ״ הוא אמר מעוצבן והמילים שלו פגעו בי , שוב .
״לעבור הלאה ?״ צחקתי ברשעות למרות שזה היה מזויף לחלוטין .
״תהיה בטוח שאתה רק זכרון מחוק שנשאר לי ממנו ממש חתיכה קטנה וזאת בלה ״ אמרתי מלאה בארס , רציתי לפגוע בו , שירגיש מה אני הרגשתי .
״את משקרת ״
״אני לא ״
״את כן ״
אני לא !!״
״את מוכנה להישבע שלא ?״ הוא לפתע שם מהמקום שלו והצמיד אותי אל גב הבמה .
״אתה מוכן לעזוב אותי ?״ שאלתי אותו בעצבים וחיוך חצוף התפזר על פניו .
״עד שלא תעני לי , לא ״ הוא אמר עם החיוך הכי שחצן שיש על הפנים . אבל בגלל שהכרתי אותו כלכך טוב ידעתי שזאת רק מסכה ובתוכו הוא רוצה להישבר .
זה לקח ממני את כל הכוחות בפנים לא להתפרץ ולומר לו שהוא לא רק זיכרון ואני די הבעיה כי אני לא מצליחה לשכוח אותו .
אבל זה משהו שאסור שהוא ידע לעולם .
״אתה זה שלא מוכן לתת לזה להיות רק עוד זיכרון , אני צודקת ?״ שאלתי מנסה להפוך את הנושא אליו והוא רק צחק צחוק לועג .
״את חושבת שאני מטומטם ? ואת יודעת מה ? כן , אני לא רוצה לתת לך להיות רק עוד זיכרון , את הרבה יותר מזה בשבילי . את האמא של הילדה שלי ״ הוא הצמד אותי אל החזה שלו , אפינו כמעט ונוגעים והעיניים בוהות לתוך הנשמה שלי .
״אתה זה שנטשת אותי בהריון , אתה זבל של בנאדם הארי ״ בשנייה שהמילים האלו יצאו מפי הבעתו השתנתה ממחוייכת וחצופה לעצבנית ואפילו כעוסה מידי אך פגועה כלכך.
מיד אחיזתו בידי נעשתה חזקה מידי , כמעט ומכאיב לי .
״את לא מבינה שאני לא עזבתי אותך מרצון , תאמיני שאם לא הם , אני הייתי עכשיו איתך בכל מקום שרק היית רוצה ! את לא מסוגלת להכניס למוח הזה שלך וללב שלך ששונא אותי כלכך שזה לא הייתי אני ?! זה לא אשמתי ?! ״ הוא חיזק את אחיזתו , ואף שהיא כאבה לי , המילים כאבו יותר .
״הארי..אתה מכאיב לי ״ לחשתי בשקט והוא מיד שחרר בעצבים .
״אני .. אני מצטער ״ הוא אמר וראיתי בעיניו ראית חרטה ועצב.
״למרות הכל אתה גם אלים אני מבינה . אל תעז להתקרב אליי , אידיוט ״ הסתובבתי ופשוט צעדתי משם משאירה אותו חסר מילים .
ישבתי בסטודיו שלי , הייתי חייבת להירגע .
הייתי חייבת לחזור לעצמי .
בשנייה שהוא צץ לי שוב בחיים אז הפכתי שוב לנערה בת 15 .
מה קורה לך שרלוט ?!
איפה השרלוט שבילתה חצי שנה כמעט של הריון בבית של מישהי שעזרה לה . איפה השרלוט שנלחמה ולא ויתרה .
בגלל כמה מילים שלו אני יימס ?!
ממש לא .
וכל הנשיקות האלה , מה עובר עליי אלוהים .
אני יודעת מה אני יעשה .
אני הולכת להתפטר מהעבודה .
זה הפתרון היחיד .

״אחותי הכל טוב ?״ נייל הופיע בדלת הסטודיו משלב את ידיו על החזה מחייך אליי .
חייכתי חצי חיוך והוא מיד התיישב לידי .
זרקתי את ראשי על כתפו ונאנחתי .
״למה הכל צריך להיות כזה מסובך ? למה ?״ שאלתי בתסכול והוא גיחך .
״שום דבר לא מסובך . במיוחד בשבילך . את מוותרת ? איפה השרלוט שאני מכיר ?״ הוא הרים את ראשו והניד אותו לכל הכיוונים .
״לא אני לא רואה אותה פה ״ הוא אמר והביט בי מחייך חצי חיוך .
״אני לא יודעת מה קורה לי נייל . מאז שחזרתם , שהוא חזר לחיי הגל התהפך , אני חוזרת להיות אותה נערה מטומטמת ומגניבה נשיקות איתו , איפה הכבוד שלי ?! הבן אדם פאקינג נטש אותי ואני עוד משחקת אותה אוהבים בסתר איתו ? אני לא יודעת מה עוד לעשות ״ עיקמתי את פניי ונייל חיבק אותי .
״שרלוט שלי ״ הוא נאנח והמשיך .
״הכל יהיה טוב , אז נכון יש תקופות פחות טובות , אבל הכל יהיה טוב בסוף היום ״ הוא אמר וחיבקתי אותו חזק .
״מה הייתי עושה בלעדייך ?״ צבטתי לו את הלחי בחיוך והוא נישק את מצחי .

״בוקר טוב !!
היום אנחנו נתחיל בחימום של 20 דקות ואז נתרגל את הריקוד אוקיי ?״ שאלתי את הקבוצה הראשונה שלי , הן רק בנות . והן כולן ענו לחיוב .
הפעלתי את השיר הכי נחמד שחשבתי עליו בשביל החימום ברגעים אלו והוא התחיל .
פתחתי את כל הוילונות בזמן המנגינה של ההתחלה וחשפתי את המראה הגדולה .

(Britney spears – perfume )

התיישבתי על ריצפת הפרקט הישיבה מזרחית והבנות עשו בדיוק כמוני .
חיברתי כף רגל אחת לשנייה יוצרת צורת פרפר .
״תישענו קדימה עד הסוף כמה שתוכלו ״ הנחתי אותן והתכופפתי למטה עד שנגעתי ברגלי ונשארתי כך למשך חמש שניות מיד עוברת לתנוחה הבאה .
לא רציתי לדבר ולהרוס את האווירה שהייתה אז פשוט עשיתי את התרגילים והן עשו אחריי .
נעמדתי והתכופפתי עד למטה שכפות ידי נגעו באצבעות רגלי . נשארתי כך למשך 10 שניות ומשכתי חזרה למעלה לאט לאט .
המשכתי לעשות את התרגילים והשיר נגמר .
מחאנו כפיים מחייכות ומיד החלפתי לשיר של הריקוד שלנו .
התחלנו לחזור על הבית הראשון עד שנשמעה דפיקה בדלת .
עצרתי את השיר וניגשתי לדלת .
פתחתי אותה ושם עמד אותו מתולתל .להיות מקצועית שרלוט .
״היי אני יכול לקחת לשנייה את קרולינה ?״ הוא שאל אותי מסתכל עליי .
סובבתי את ראשי אל כיוונה של קרולינה וסימנתי לה לצאת .
״תסגרו את הדלת אחריכם ״ אמרתי בקול נוקשה .
״הוא הנהן לחיוב וחזרתי למקומי .
״אוקי בנות לעמדות שלכן ״ אמרתי והפעלתי בחזרה את השיר .
אני לא אתן לזה להפריע לי , זה לא אמור להפריע לי .
אחרי כמה דקות שבהן הספקנו לתרגל מספר פעמים הדלת נפתחה חושפת את הארי וקרולינה .
היא נכנסה לאולם ונעמדה במקום שלה ואני הפעלתי את השיר מחדש לא נותנת בה מבט נוסף .
חזרתי למקומי והתחלתי להסתובב בין הבנות כאשר הן עשו את התנועות .
שמתי לב שהדלת עדיין לא נסגרה ועצרתי את המוזיקה .
״סיימת מר. סטיילס ?״ שאלתי לא מביטה בו ואחרי כמה שניות הדלת נסגרה .
הפעלתי בחזרה את המוזיקה ולקחתי אנחה ארוכה לפני שהמשכתי כרגיל .

אחרי ארבע שעות מפרכות עם כל הקבוצות שלי סיימתי את האימונים להיום .
הייתי מותשת , זה היה מעייף מאוד .
אספתי את כל החפצים שלי ונישקתי את קת׳ לשלום כי את שאר הבנים לא מצאתי .
נכנסתי אל תוך הרכב שלי והתחלתי לנסוע אל עבר החוג של שרלוט .
הגעתי לשם ונכנסתי פנימה פוגשת את מישל , המורה של בלה לריקוד , וחברתי הטובה .
״היי מהממת !״ היא נשקה לי ללחי וחייכתי אלייה .
״היי בובה , תגידי איפה בלה נמצאת אני לא רואה אותה כאן ״ ציחקקתי והיא הפנתה אותי להסתכל לכיוון הכיסאות שם ישבה בלה , דייזי החברה שלה ו….ג׳מה .
לקחתי נשימה ארוכה נפרדת ממישל מתחילה לצעוד אל עבר הבנות .
בשלב מוקדם או מאוחר אני יהיה חייבת להתמודד עם המציאות .

בלה כנראה זיהתה אותי כי ככל שהתקדמתי יותר היא רצה אליי בחיבוק .
חייכתי אלייה מרימה אותה על ידיי ומנשקת אותה .
״אמא דייזי יכולה לבוא אלינו הביתה ?״ היא שאלה אותי ושמתי לב שדייזי וג׳מה מתקרבות אלינו .
״היי את בטח אמא של בלה אני ….ג׳מה ״ ג׳מה הושיטה את ידה אלי ואז שהסתובבתי יא כנראה זיהתה אותי כי היא נעצרה לרגע .
״שרלוט ?״ היא שאלה בכדי לוודא שהיא לא הוזה וזה באמת מה שהיא חושבת שזה .
הנהנתי באיטיות עם חצי חיוך והיא מיד משכה אותי לחיבוק מוחץ .
״איפה לעזאזל היית ?! את פשוט נעלמת לך ואני דאגתי והארי היה כלכך שבור ומה קרה ?!התגעגעתי אלייך !! ״ היא שיחררה אותי מהחיבוק והביטה בי בעיניים גדולות וחמות .
החלטתי שאני לא אסביר לה מה קרה פה אז עשיתי את הצעד הבא .
״אולי תבואי אליי לקפה ונשב ונדבר ? גם הילדות רוצות לשחק ״ שאלתי והיא הנהנה עם חיוך ואז נפל לה האסימון .
״ילדות ..״ היא מלמלה בשקט והביטה למעלה מיד חוזרת אליי עם עיניים פעורות .
״זאת ..״ השתקתי אותה מהנהנת באיטיות .
״תעקבי אחרי האוטו שלי ״ חייכתי אלייה ויצאנו מהאולם .