מקצה לקצה *__* עונה 2 פרק 27

ררררררררדדדדדדוווווווווווווווווווווווווווווו לרציתי לההההההוווווווווסססססיייייייייייףףףףף :):):):):)

' אני מתגעגעת אלייך יותר .. אני אוהבת אותך .. ' היא אמרה והעיניים שלה היו עדיין עצומות, הושבתי אותה עליי-מולי, נישקתי אותה וחיבקתי אותה חזק
' אני משתגע כשאני בלעדייך ', אמרתי, ' אל תעזבי אותי שוב .. בבקשה .. '
' רק עם תבטיח שלא תעזוב אותי .. '
' אני בחיים לא יעזוב אותך לשנייה, אני מאוהב בך קשה נסיכהשלי, אין לי כלום בלעדייך .. אני ילך אחרייך עד סוף העולם .. '
' אני אוהבת אותך … ' היא אמרה ונישקתי אותה עוד פעם, רציתי לנצל כל רגע עד הסוף ..
התנתקנו לאט לאט וחיבקתי אותה, ' אני אוהב אותך ' אמרתי בשקט
השכבתי אותה על המיטה וליטפתי את הפנים שלה בעדינות, היא נתנה לי יד ונשיקה קטנה על גב היד ונרדמה ..
פתאום שמתי לב שאני כבר כמה דקות רק בוהה בה ישנה, התאפסתי על עצמי, קמתי מהמיטה נאנח כששני רגשות מתערבבים לי בתוך הגוף – אהבה וגעגוע ..
שטפתי את הפנים ולבשתי ג'ינס כחול, חולצה אפורה ונייק ואת הדברים האחרונים שנותרו מחוץ למזוודה שלי דחפתי פנימה למזוודה
' רייצ'ל, קומי, צריך לצאת ' הערתי את ג'ייד בעדינות
' כן .. ' היא אמרה וקמה לאט לאט
' הדברים שלך פה ליד המיטה ' אמרתי בחצי חיוך
' טוב, אני הולכת שנייה להחליף בגדים ' היא אמרה והוציאה כמה בגדים מהמזוודה ונכנסה לשירותים

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

' אופ, נו, מה אני עושה איתם כאן בכלל, ' אמרתי לעצמי בזמן שהורדתי את הפיג'מה,
' לא נעים לי ליפול עליהם פתאום, את השם שלהם אני בקושי יודעת, ' המשכתי ושמתי את החולצה
' אבל זאק אמר שזה בסדר גמור שתיהי איתם ' קול אחר בי אמר
' אני יודעת, ' נאנחתי, ' אבל עדיין, אולי סתם הוא לא רוצה להגיד לי לא ? '
' ומי בכלל המשפחה שלי ? איפה הם ? ' שאלתי את עצמי
' טוב, רייצ'ל, תתאפסי על עצמך . עם הוא אמר שזה בסדר אז זה אומר שזה בסדר . וחוץ מזה, הם נראים לי נחמדים, מה אכפת לך לנסות ?' סיכמתי לעצמי וסיימתי להתלבש

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

בדרך לשדה תעופה זאק הציג אותם אחד – אחד מולי, ואחד מהם שלא הפסיק לרדת על כולם, " לואי", הוא השתחווה והושיט את היד שלו קדימה, עד שחברה שלו, "אלינור", נתנה לו מכה קטנה ואז הוא הזדקף

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

הגענו למלון בספרד, אלפי מעריצים ( כנראה של הבנים ) התגודדו סביב המלון וצרחו מלא דברים וכתבו בשלטים ענקיים דברים כמו – " לואי בוא נאמץ ביחד גזר " או " הארי בעלי החתייך " והיה שם אחד שהיה כתוב בו משהו עם השם נייל
' מי זה הנייל הזה לעזאזל .. ' תהיתי מבולבלת בזמן שהבנים נופפו להם וחייכו למאות המצלמות שהיו מכוונות אליהם
' זה בטח נוראי להיות מפורסם ' אמרתי לזאק בזמן שהוא סגר את החלון
' לא כ"כ, זה כיף כשאתה יודע שיש אנשים שיתמכו בך כשאתה צריך \ שיש מישהו שאוהב את מה שאתה עושה .. ' הוא חייך
' אבל … ' רמזתי לו שימשיך
' אבל הם קרצייווווותתתתת !! ' הוא אמר וצחקקתי
' ידעתי שזה ייצא ממך מתישהו ' גיחכתי
' טוב, רוצה שנלך לחדר אוכל ? בא לי לנסות את האוכל הספרדי ' הוא אמר וליקק את השפתיים
' חח כן, בא לי לטעום משהו חריייייף ' אמרתי בזמן שיצאנו מהחדר ונכנסו למעלית

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

' מה זה .. ' מלמלתי בזמן שראיתי פתק קטן מתחת לצלחת שלי
' מממ ? ' זאק שאל בזמן שהוא גמר את מה שנשאר לו בפה
' לאט לאט, שלא תיחנק ' הרגעתי אותו, הוא אכל בקצב מטורף
' האוכל במטוס גרם לי להיות יותר רעב, צריך להרעיל את השף שלהם ' הוא אמר ושתה קצת מים וחזר לאכול
' בהצלחה עם זה ' אמרתי לו בזמן שהסתכלתי על הפתק
" את יפה שזה פשע,
אבל זה בסדר,
אני מאפיונר .
תיפגשי אותי היום במרפסת של המלון ב21:00 , נתראה שם 3> "
קראתי בלב את הכתוב על הנייר הקטן
' הכל בסדר ? ' הוא שאל וסיים לאכול
' כן ' חייכתי וגמרתי גם לאכול ועלינו בחזרה

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

' רציתי .. רציתי להתייעץ איתך בנוגע משהו .. ' ג'ייד אמרה אחרי כמה דקות של שתיקה כשהגענו לחדר
' כן ? ' אמרתי והתיישבתי מולה במיטה
' לפני כמה דקות, זאת אומרת, כשאכלנו, ראיתי מתחת לצלחת שלי פתק, ' היא אמרה והציגה לי דף קטן
' את יפה שזה פשע,
אבל זה בסדר,
אני מאפיונר .
תיפגשי אותי היום במרפסת של המלון ב21:00 , נתראה שם 3> ' אמרתי מהר את מה שהיה כתוב שם
' איזה פתטי ' גיחכתי
' מי זה ? '
' לא יודעת … '
' ותני לי לנחש, את רוצה לדעת עם כדאי לך ללכת או לא '

' כן .., תראה, מצד אחד, אני מאוהבת בתום, אני בחיים לא יעזוב אותו, זה לא הולך לקרות . מצד שני, אין לי מושג מי זה .. אולי זה תום ? אולי הוא חזר ? למרות שזה לא הסגנון שלו .. לא כ"כ הגיוני ..'

ישר רציתי להגיד – " לאא !! אל תלכי, תום לא קיים, זה אני, אני זה שאת כ"כ אוהבת, זה שכ"כ אוהב אותך !! לא קוראים לי "זאק", קוראים לי נייל ! השם הזה שתמיד עולה לך לראש, זה השם שלי .. אני מתגעגע אלייך ברמות מטורפות !! אני משתגע בלעדייך !! בבקשה, תנסי להיזכר .. אני אוהב אותך, זה בטח רן !! אל תלכי !!!!! , אל תעזבי אותי .. בבקשה .. "

במקום זה ייצא לי – ' אני חושב שכדאי לך ללכת רק בשביל לראות מי זה ', נייל, כמה מטומטם אתה יכול להיות ?
' אולי .. טוב, אז אני ילך רק בשביל לראות מי זה ואני יחזור ' היא אמרה ונשמה עמוק

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

לבשתי את זה – http://www.polyvore.com/%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%96/set?id=106723456 ושמתי לב שנייל רדום, כיסיתי אותו בשמיכה ויצאתי מהחדר ונכנסתי למעלית
עליתי לקומה האחד עשרה ונכנסתי למרפסת הגדולה, השמים היו כחולים – שחורים וכל המרפסת הייתה מלאה בנרות זהובים מפוזרים בכל מקום, באמצע היה שולחן לזוג, מקושט, עם שני כיסאות ושני כוסות יין