התערבות-פרק 29 השאול השני!

בקושי הצלחנו לראות משהו.
האור סינוור אותנו לגמריי.
המשכתי ללכת קדימה מבלי להביט.
"זה…עולם החיים?" שמעתי את הלבר.
"משהו כאן לא בסדר" שמעתי את ג'ונג.
האור נעלם,ועמדנו בשדה פתוח עם הרבה דשא.
מלמעלה היו שמיים כחולים.רוח קלה נשבה,והעיפה פרחים סגולים.
"אני…ראיתי את זה כבר" לחשתי והבטתי סביב.
"זה כמו אז…כשהכל התחיל…" לחשתי.ג'ונג והלבר הביטו סביב גם הם.
שמענו צעדים מתקדמים לעברינו,והבטנו קדימה.אדם ממש גבוה,רזה,בגדים שחורים,שיער חום ארוך ועיניים שחורות התקדם אלינו לאט.
שלושתינו התכוננו לקרב."זה יום יפה,לא כך?" הוא שאל בקול נמוך,והתיישב על הדשא.
"אני אוהב ימים כאלה.זה גורם לך פשוט לשבת ולשכוח מהכל" הוא חייך.לא הצלחתי להרגיש ממנו אאורה או רוע."אתה שד גאטיני?" שאל ג'ונג.
"כן.אני האריוגאמה קראסאגאמי,השד הגאטיני השישי והמסוכן ביותר" הוא אמר בקול שליו:"אבל שלא תבינו לא נכון-אני לא אוהב להילחם.אני וויתרתי על התואר שלי לפני זמן רב מידי.אני לא רוצה למנוע חיים מבני האדם" הוא אמר בחיוך רגוע.
"האריוגאמה…" לחש ג'ונג.הוא נעמד רגיל,והשפיל את ראשו."אל תנסו לתקוף אותו אפילו" הוא לחש.
אני והלבר הופתענו והבטנו בג'ונג."אבל למה?" שאל הלבר וחזרנו להביט בהאריוגאמה.
"השד הזה….כל כך מסוכן…אומרים שהוא התעלה אפילו על הכוח של האדס!" אמר ג'ונג מפוחד.
אני והלבר נלחצנו.המשכנו להביט בהאריוגאמה.
"אם אתה שד גאטיני…אז אנחנו עדיין בשאול?" שאלתי.
"כן" הוא ענה בחיוך:"זה מה שנקרא:השאול השני.אתם הגעתם מתוך השאול שמכוסה באפילה וברשע.המקום הזה הוא החלק הטהור יותר של השאול.זה המעבר בין עולם החיים לבין המוות.בפעמים נדירות,חצויים מקבלים חזיונות של המקום הזה.זה אומר שהנשמה שלהם כבר יודעת מראש שהם ימותו,ומנסה להגיע למקום הזה,אך הגוף מונע זאת.כמו המקרה שלך" הוא הביט בי.
"אז….הנשמה שלי כבר ידעה שאני אמות?" שאלתי.
"כן.היא ניסתה להגיע לכאן,וניסיתי להדוף אותה חזרה.כפי שאמרתי-אני לא אוהב למנוע חיים מבני האדם".
"אז..פשוט תיתן לנו לעבור?" שאל הלבר.
"כן" חייך האריוגאמה:"תעברו אם מתחשק לכם".
אני והלבר הנהנו וצעדנו קדימה,"ג'ונג אתה בא?" הסתובבתי אליו.הוא עדיין השפיל את ראשו.
הוא היה לחוץ."אני שמעתי הרבה עליך,האריוגאמה" ג'ונג הרים מבט באיטיות:"אתה זה שלקחת את אחד מאבות אבותיי-מייסד השבט שלי".
"יכול להיות" אמר האריוגאמה:"אולי זה קרה לפני הרבה מאוד זמן.אבל עכשיו אני אחר".
"התאמנתי בשביל שאוכל לחסל אותך יום אחד ולנקום" הוא אמר:"כל המשפחה שלי התאמנה.אבל עכשיו" הוא פנה ללכת:"אני צריך לחסל את מיסטר.די,זה יותר חשוב" הוא עצר ממש ליד האריוגאמה.
"וכשאני אסיים,אני אחזור לכאן להילחם בך" ג'ונג אמר ברצינות.
האריוגאמה הביט בו,בחיוך,והרהר."אני לא נלחם יותר.זוהי החלטתי הסופית".
"אז אני אשמיד אותך בלי קרב" הוא אמר וצעד קדימה.
האריוגאמה נשאר לשבת.הוא הביט קדימה בחיוך,ואנחנו היינו עם גבינו אליו.
הסבתי את ראשי אליו,והוא המשיך לשבת ולהביט לכיוון ההפוך.לא הבנתי למה סנקי הזהיר אותנו לגביו.
"אהה.." שמעתי לחישה מג'ונג.אני והלבר הסתובבנו אליו.היה חור בחזהו,ודם נשפרץ לכל כיוון.
"לעז.." הוא נפל על האדמה,והחל להתפורר.
"חוששני שלא ארשה זאת" שמעתי את קולו של האריוגאמה.הוא עמד מאחוריינו.
"תזכרו-אם תמותו שוב:לא תוכלו לעלות חזרה.תמשיכו בלעדיו" הוא לחש לנו,ודחף אותנו קדימה בכוח רב.
עפנו קדימה,וראיתי עוד אור לבן בוהק.הצעקה שלי נבלעה לתוכו.
פקחתי עיניים.שכבתי בזירה,גופי שלם.לידי הלבר ישב וחיבק את ברכיו,משפיל את ראשו.
"הוא הרג אותו" הוא אמר.הנהנתי,וקמתי.