קצרים או ארוכים?
אני מוצאת כי זה קל יותר לכתוב סיפורים
קצרים, מאשר דבר מה עם המשך.
אני מניחה שזה בגלל שיש
הרבה פחות התחייבות עם סיפורים קצרים,
ברגע שסיימתי לכתוב אותם,
טוב, זה הסוף, אין להם הרי המשך או דבר מה,
נכון, תמיד יש משהו שלא מספור בהם,
יש הרבה שנשמר בסוד, אך הם כאלה,
לפחות אצלי.
וסיפורים ארוכים?
ובכן, אותם צריך לגדל ולדאוג כי יפרחו,
אסור לנטוש אותם,
משום שלרוב יש אנשים שמחכים לפריחה,
לגדילה, לכול שלב בדרך.
תגובות (3)
נכון לגמרי! בתור כותבת סיפורים בהמשכים, או כמו שקראת להם, סיפורים ארוכים, אני יכולה להגיד שבלכתוב אותם יש המון טרחה ועבודה של לוח זמנים. גם אם אני לא מספיקה לא לעלות אני מרגישה עם עצמי לא נעים שככה אני נותנת לקוראים לחכות, כי כבר הייתי בצד שלהם ואני מבינה אותם.
בגלל זה באמת סיפורים קצרים עדיפים, ובדרך כלל הם הרבה יותר מלאי משמעות במיוחד משמעות אישית, כי הם מסופרים בקצרה בלי הרבה פרטים- לרוב על ההרגשה שלנו באותו הרגע.
בכל מקרה, את הסיפורים הקצרים שלי אני מעדיפה לא לפרסם אפילו באנונימיות, כי בכל מקום זה ירגיש לי חשוף מידי להציג את הרגשות שלי.
טוב, חפרתי יותר מידי, רק שתדעי שהסיפורים והפרסומים שלך מדהימים, והכתיבה שלך עוד יותר! פשוט יפה.
נכון, סיפורים ארוכים לוקח הרבה יותר זמן לכתוב,וסיפורים קצרים הרבה יותר פשוט ואין התחייבות בהם, אבל אם הסיפור ממש טוב בסוף נהנים מהתוצאה :)
אני אוהבת ארוכים, אבל משהו בקצרים נותן גם לפעמים מסתוריות כזו..
או במילים אחרות: שניהם יפים