הכל בפנים שבור

התחושה הזאת, הכל כך ריקה הזאת…
ששואבת כל טיפה של שמחה, שהורסת כל חיוך שעולה על הפנים, יורד מהר בחזרה.
הכל בפנים רועש, הכל בפנים שבור, אבל בעצם מבחוץ הכל ניראה רגיל, בסך הכל עוד יום בהיר.
הראש כואב, והעיניים שורפות, אבל בעצם זה רק התחושות שמשגעות.
הבטן מתכווצת, והראש כואב, אבל הלב רגיל דופק.
והמחשבות שלא מפסיקות להעלות במוחינו, עוצמים את העיניים ורק את הכאב רואים בעייננו.
הכאב המלווה לדמעות ולתמונות שצצות בזיכרון, כל זיכרון מרגע שעבר, שחלף ולא יחזור.
והגעגוע מוסיף לתערובת התחושות, עוד תחושה אחת שתעיק, והלב התרסק מהמעסות.