שובה של אנבת פרק 8

בפרק הקודם:
התלבטות בינו לבין עצמו והוא נישק אותי על השפתיים.
התנתקתי ממנו ורצתי משם.
שמעתי אותו אומר:"אנבת חכי אני מצטער." ורק החשתי את צעדיי
כאשר הגעתי לביתן שלי נכנסתי לתוך השירותים ובכיתי ולא הפסקתי לבכות
איך קיוויתי שיעבור החודש הזה מהר
איך רציתי לקחת את כל הדברים וללכת שוב,כי אני לא יכולה להתמודד אם אהבה שלי לפרסי,שאני לא יכולה להיות איתו.
אבל לא יכולתי בגלל שהבטחתי לחבריי.

הפרק:
כשהגיעה שעת ארוחת הערב, נשמע הקריאה. כל חברי הביתן שלי התקדמו מהביתן לכיוון חדר האוכל, הגענו לחדר האוכל וישבנו בשולחן ראיתי את תאליה וגרובר.
תאליה ישבה בשולחן שלה של בני זאוס,היא ישבה שם לבד בגלל שלתאליה לא היו עוד אחים ואחיות.
וגרובר ישב עם פרסי בשולחן פוסידון.
משום מה היה נדמה לי שגרובר ופרסי מדברים עליי כי גם לרגע שמעתי את גרובר צועק:"באמת את אנבת"
ואת פרסי ממהר להשתיקו,וגם פרסי כל הזמן תקע את המבטים שלו עליי ולא משנה כמה ניסיתי להתחמק מהם לבסוף עינינו נפגשו.
בסוף הארוחה קמנו למדורה ושרנו שירים,אוי כמה התגעגעתי לזה.
כירון הודיע שלוש הודעות,הראשונה שאני חזרתי,השנייה שמשחק הדגל יהיה מחרתיים,והשלישי היא שמחר אני ופרסי נעשה קרב חרבות פומבי לזכר הימים עברו.
ברגע ששמעתי את זה השתנקתי,כי לא מספיק שאני מתחמקת ממנו עכשיו אני יצטרך לעשות איתו קרב
כמעט הלכתי לכירון ואמרתי לו שאני לא רוצה קרב אבל אז התאפסתי על עצמי ואמרתי אנבת תתירכזי אל תיתני לאנשים לראות שמשהו לא בסדר איתך.
הלכתי לביתן עם כולם אבל בדרך הרגשתי יד מושכת אותי.
מי שמשך אותי היה פרסי כמובן,"פרסי עזוב אותי"אמרתי בכעס
"לא אנבת,"אמר פרסי:"אני צריך לדבר איתך"
"על מה,"שאלתי אותו במשיכת כתפיים
"על הנשיקה ועל הסיבה שלי אליה"אמר
"כן ומה הסיבה שלך בו נשמע"אמרתי במרירות
הוא נשם עמוק ואמר:"אני עדיין אוהב אותך אנבת זאת הסיבה שלי,ואל תגידי לי שאת לא אוהבת אותי כי אני יודע שאת כן"
"פרסי ברור שאני אוהבת אותך אבל לא באותו אופן שאתה חושב"שיקרתי:"אלא בתור חבר טוב ותו לא.
"אנבת אל תגידי לי ששחכת את כל המכשולים שעברנו כדי להיות ביחד"
"לא,לא שכחתי פרסי"אמרתי ברכות
"אנבת את יודעת מתי שעזבת חשבתי עם זה באשמתי עם בגללי את עזבת אם פגעתי בך אוו משהו ואני עדיין חושב ככה.
"אוי פרסי לו אתה ממש לא פגעת בי אתה היית הבן זוג המושלם"
"אז למה עזבת אנבת תגידי לי בבקשה אני מתחנן"
"אני לא יכולה פרסי אני ממש מצטערת אסור לי"
"אסור לך,מה זאת אומרת אסור לך"
"אני לא יכולה להסביר פרסי,אבל אני מבטיחה שיום אחד אתה תדע הכל"אמרתי:"ועכשיו לך לישון תנוח יש לנו מחר קרב משותף" ניסיתי להעביר את העבירה המביכה בנושא קליל וזה היה הנושא היחיד שעלה לי לראש.
"כן," אמר וחייך כנראה הבין מה אני מנסה לעשות "את צודקת אנבת,אנבת אני מצטער"
"על מה" שאלתי מבולבל
"על זה" אמר והתקרב אליי לא הבנתי מה הוא עושה עד ששפתיו היו על שפתיי.
התנתקתי ממנו במהירות ואמרתי כועסת:"וואי פרסי אתה לא מבין רמזים אההה"
"כנראה שלא" אמר בחיוך:"מהרגע שחזרת איתנו גרמת לי לאבד את הראשו,כמו שאמרתי לך אנבת אני אוהב אותך לא משנה מה אני תמיד יאוהב אותך,ואני לעולם לא יוותר עלייך."
הוא הלך בדיוק מתי שהתחלתי לדבר והשאיר אותי עם המילים בפה.
חזרתי לביתן ונישכבת במיטה ניסיתי להירדם אך לא הצלחתי כל הזמן חשבתי על פרסי ועל מה שהוא אמר . חשבתי ללכת
להירגע קצת בחוץ,לנשום אוויר צח.
שמתי נעליים ויצאתי בשקט מהביתן
כאשר הייתי בחוץ כבר הוקל לי והמשכתי להיסתובב
עד שלפתע שמעתי קול שאמר:"אנבת יקירתי"
אוי לא אני מזהה את הקול הזה.
לא רק לא הוא …….