אהבה וקסם… אחרי החיים – פרק 2

כנפיו של המלאך, שהיה ערפד. רעדו קצת. כנראה הוא חשש לשתף את סיפורו אבל הוא בכל זאת סיפר במבט מתגעגע הוא אמר לי כל מילה במילה.
אחרי הקטע שהבנתי שהוא היה דמפיר קטעתי אותו כדי לשאול את השאלה שכל מי שהוצב לו דמפיר מתכנן לשאול.
"אפשר שנייה לשאול אותך שאלה?" קטעתי אותו.
הוא עצר את שטף הדיבור והסיפור העמוק שנכנס אליו, הוא היה נראה שמח להפסיק. אחרי כמה מבטים בעיניים שלו. הכהות שכמעט בלתי אפשרי לקרוא, הבנתי. כואב לו לדבר עליה, על רוז הזאת..
"אין בעיה." אמר.
כנפיי שקשקו, סוף סוף תשובה לשאלה שמעסיקה את כל המלאכים בנוגע לדמפירים. "למה אתם מסכנים את החיים שלכם ככה? הדמפירים. למה אתם משקיעים את כל חייכם בשביל להגן על מישהו שאתם בכלל לא מכירים? בידיעה שרוב הסיכויים שתמותו צעירים."
דימיטרי חשב קצת. "האמת, עד לפני כמה חודשים זה היה בשביל לשמר את המין שלנו, את הדמפירים. ברגע שהמורוי יעלמו גם הדמפירים, אבל לפני כמה חודשים הבנתי שסקס זה פשוט דבר מהנה ואם המורוי חושבים שאנחנו חייבים להם משהו, זה זלזול באינטליגנציה שלנו. אני עשיתי את זה כי הסטריגוי הם יצורים נוראיים. והמורוי הם יצורים טהורים והקסם שלהם זה דבר מרהיב, שלדעתי צריך לשמר. אם המורוי יעלמו אז… בעולם יהיה חסר משהו. אור וצבע."
עכשיו הסתכלתי על העניין של המורוי בדרך הרבה יותר שונה. כבר לא לקחתי אותם כסתם ערפדים משעממים, אלא כמקור חיים.
קפאתי לו הצלחתי להגיב.
הוא צחק "מפתיע אותך?"
לא יכולתי לדבר אז פשוט הנהנתי.
הוא צחק עוד פעם.
נזכרתי איך לדבר ואמרתי בקושי "תמשיך."
הוא המשיך מהנקודה שהפסיק ותוך כדי שהוא סיפר עאני פשוט נשאבתי למילותיו, דימיינתי בראשי כל דבר ודבר, היו רגעים שהתמוססתי פשוט. דימיטרי סיפר שהוא היה המדריך של רוז באקדמיה, היא הייתה מרדנית ועקשנית. הוא התחיל לתת לה שיעורי תיגבור כי הייתה בפיגור רציני והוא חשב שכישרון כמו שלה חבל לבזבז. היא הייתה כבר מצוותת להגנה על מורוי בניגוד לשאר הדמפירים הציעירים שנקראים "טירונים" שמגלים רק בסוף הלימודים. היא הייתה מצוותת לנסיכת מורוי בשם וסיליסה דרגומיר. וסיליסה הייתה החברה הכי טובה של רוז. דימיטרי גם היה מצוות אליה כי היה פשוט מגן תותח והיא הייתה האחרונה משושלת הדם שלה שיכולהה לשאת את שם משפחתה. אז היו חייבים לתת לה את הגנה הכי טובה. נכון? אז אחרי כמה זמן רוז ודימיטרי התאהבו. הם ניסו להתרחק אחד מהשנייה, להילחם ברגשות שלהם, וזה פשוט לא עבד. לילה אחד שרוז הייתה על סף שיגעון בגלל איזה אופל שבא מקסם כלשהוא, הוא לקח אותה לבקתה ביער בגבולות שטח האקמייה. היא נלחמה בו, היא לא הצליחה לחשוב בהיגיון, כל מה שעניין אותה היה דחף קדום להרוג איזה מישהו בשם ג'ס שעינה את וסיליסה. הוא אמר לה שזו לא היא והתחנן שתצא מזה, בסופו של דבר הוא הצליח להוציא אותה מזה. דימיטרי אמר שרוז רצתה להתאבד, היא לא רצתה להפוך ליצור נורא בגלל האופל הזה. הוא אמר לה שהיא חזקה ושזה לא יקרה לה. הוא חיבק אותה והיא בכתה לתוך החזה שלו, אחרי זה הם עשו… מי שיודע למה אני מתכוונת יודע. אחרי זה הם היו צריכים לחזור אם ימצאו אותם במצב הזה הגורל של אף אחד מהם לא יהיה טוב. אחרי כמה דקות. בגלל הקסם שג'ס הפעיל כשהוא עינה את וסיליסה ההגנות של האקדמיה מפני סטריגוי נפרצו, וסריגוי התקיפו את בית הספר. גם רוז וגם דימיטרי שרדו את זה. המגינים של בית הספר יצאו למשימת חילוץ, כי הסטריגוי גם חטפו אנשים מהאקדמיה. גם כמה טירונים באו איתם בינהם רוז, אחרי שכל השבויים חולצו והמגינים היו בדרך לאקדמיה. 7 סטריגוי התנפלו עליהם. אחד מהם התנפל על דימיטרי, הוא נשך אותו בצוואר. דימיטרי לא הספיק להגיב, הנשיכה הייתה חזקה והוא שותק. הוא לא שמע הרבה דברים. הוא הרגיש את הסוף שלו מגיע… הוא שמע צרחה. של רוז.
היא נאבקה וצרחה. "דימיטרי שם! חייבים להציל אותו!" היא צרחה, זה היה הדבר האחרון שהוא זוכר מחייו כדמפיר, הוא תיאר מים שחורים סחפו אותו.
מחייו כסטריגוי הוא לא זוכר כמעט שום דבר, הנשמה שלו הייתה כלואה בגיהינום, אבל הוא זוכר רגע אחד. צרחת כאב. של רוז. הוא הצליח לפרוץ החוצה לכמה שניות ולהילחם בסטריגוי שבו, הוא צרח את שמה של רוז. רוז הצליחה לקום עינייה היו מלאות מים, והיא דידתה לעברו בידה יתד, הוא שמח לכמה שניות והסטריגוי ניצח אותו. אחרי כמה דקות הוא התעורר כאן, עם כנפיים בגן עדן.
ואו הוא צדק, הסיפור שלו באמת לא הכי משמח, אהובתו הרגה אותו, למרות שזה מה שהוא רצה.
"דימיטרי?" שאלתי אחרי שהוא סיים, עדיין שקועה במילותיו.
"כן?"
"אפשר לבקש משהו? זה יה ממש גס רוח לשאול את זה אבל אם תסכים…"
"תבקשי."
הסמקתי מרוב המבוכ לא מאמינה שאני באמת הולכת לבקש את מה שאני הולכת לבקש "אפשר לראות אותה? כאילו את רוז? בעולם בלמטה… אתה נותן לי רשות לראות אותה בהיכל?"
ההיכל זה מקום שבו צופים בעולם למטה, לכל אחד יש מישהו שהוא המפתח שלו לעולם למטה, למשל אני הייתי המפתח של ג'יימס עכשיו שאני כאן הוא לא יכול לראות מה קורה. המפתח שלי זו ג'סיקה, והמפתח של לוקאס זה זה אחיו הגדול ליאו. הסקתי שרוז היא המפתח של דימיטרי. ברגע שמישהו נותן לך רשות גישה למפתח שלו זה אומר שאתה יכול לראות מה קורה עם המפתח שלך ושל הבן אדם השני.
הוא הביט בעייני היסס קצת והינהן.