מקווה שטוב לך שם יותר פרק 2: זיכרונות העבר

—-ליזטה—-
למדתי בחודשיים האלה להכיר שני צדדים לאהבה, אהבה היא כמו רימון היא מתוקה ומרה. הכרתי זו על עצמי כשהתאהבתי גם אני בפעם הראשונה בחיי.
(תחילת שנה סוף אוגוסט,)
ישבתי על החוף בצוקים זה היה המקום האהוב עליי אהבתי להתבודד שם לבד. הבטתי בים הכחול מרוחק מאנשים הנוף המדהים שתמיד גרם לי להרגיש שקט. באותו יום התבודדתי שם הייתי עצבנית כל כך באותו רגע, הייתי מוכנה לצעוק לקלל לשרוף את אוליביה הכלבה. הרגשתי שנאה אוליביה מכל האנשים היתה בחורה הכי מסריחה היא שנאה אותי עוד כשהיינו קטנים היא קינאה בכך שכולם תמיד סביבי, שלקחתי את תפקיד הסולנית בלהקה היא שנאה את זה עוד יותר באותו יום התמאנו על שיר חדש שלנו הוא לא היה רוק אלה מועדני יותר. באותו זמן שחשבתי על התוכניות שלי איך להרוס את אוליביה, שמעתי מישהו מתיישב לידי הרמתי את מבטי ראיתי בחור בגילי הוא היה בן שש עשרה שיערו שחור סיני משגע טבעי עיניו אפורות שחורות פחמיות הוא נראה מהמם הוא היה חיוור, לבן כחלב גבוה וכתפיים רחבות חזהו בלט הוא היה שרירי כל כך. חשבתי לרגע שהוא דוגמן מפרסומת. עיניו הביטו בי במבט בוחן אותי מכף רגל ועד ראש שנאתי שעושים לי את זה. הוא חייך חיוך גברי זדוני מפתה שלו.
"יש לך פוטינציאל," עיני בערו משנאה.
"ולך אין אותו," אמרתי לו חיוך זדוני על פניי.
"אז את הפראית של התיכון הזה הורד השחור?" הוא שאל אותי בחיוך קולט למטרה.
"ואתה סבסטיאן דניאל בלייק?" אמרתי בעדישות. "אה שמעתי אתה הלוזר החדש של התיכון רודף שמלות שהתחיל עם דאינה." אמרתי בחיוך הזדוני הוא צחק מדברי.
"נראה שמישהי מקנאה כאן," צחקתי צחוק קר.
"סליחה זו היתה בדיחה? אתה אפילו לא בסגנון שלי לא בשפה שלי." אמרתי צוחקת צחוק קר. "בדיחה טובה כבר ארבה זמן לא צחקתי כך," אמרתי לו צוחקת. הוא חייך אחד מחיוכיו המפתים תופס אותי מצמיד אותי עליו פניו כמה סנטימטר מפני הרגשתי תחושה מוזרה בגופי כשגופו היה קרוב הרגשתי משהו ממנו מחמם. הוא תפס את סנטרי בידו חיוך על פניו.
"עכשיו נראה איך תדברי," שפתיו התקרבו אל שפתיי אבל השתלטתי מהר על הכל סטרתי לו הוא הופתע.
"אל תיגע בי לעולם אחרת אחסל אותך בפעם הבאה," אמרתי בקולי הקר משפתו ירד דם נגעתי בשפתו שמה את דמו בידו. "אני רואה שאיגרוף ומכות זו אני," אמרתי מסובבת לו את הגב ללכת ואז הוא תפס אותי בחוזקה.
"בפעם הבא ילדה אני אחסל אותך עם תנסי להרים עלי את ידיים שלך," הוא אמר עיניו להוטות זה רק אדליק אותי.
"אתה מכריז על מלחמה בלייק?" אמרתי בקולי הקר.
"אני מכריז על מלחמה לך לונייר," הוא אמר משחרר אותי ועוזב חייכתי חיוך קר.
"אחד אפס לי" אמרתי לעצמי הולכת הביתה.