כן, אני לא הכי חכמה שיש

טוב, שלום!
היום הבאתי לכם סיפור מצחיק :)
טוב, הקטע הראשון בהשראת יובי, חברתי המווושלמת ♥♥♥
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
התהלכתי לי סתם ככה, בחשכה. לא היה לי כוח לצפות בסרט המפחיד הזה, שאת-שמו-אני-לא-זוכרת-ואני-גם-לא-רוצה-לזכור, ופתאום הרגשתי שקול אומר לי לצאת, אז יצאתי. ת'אמת אני לא חושבת שבאמת היה לי קול בראש, כי כאילו יש מצב שזה היה הטלפון שלי. הרינגטון שלי זה צאי החוצה, אבל שיהיה.
בכל מקרה, כשהתהלכתי לבדי בחשכה התקרב אליי אדם זר וגבוה. משהו בשיניים שלו היה מוזר כזה… אני חושבת שמתנדנדת לו שן, אבל אני לא בטוחה. הוא נראה מבוגר מדי(XD קטע ההשראה). לא, הנה נפלה לו השן. צדקתי. זה לא מחזה נעים. האיש נופל על הרצפה מייסורים, בוכה, ומקשקש שטויות. או שאולי זה היה חלק מהסרט.
אחר כך המשכתי ללכת. פתאום ראיתי איזה גבר הולך שם, אני חושבת שהוא בכיתה שלי. לא, זה אבא שלי. (-,-) רגע, הוא צבע ת'שיער?! בעודי מסתכלת אליו, אני לא שמה לב לאן אני הולכת, נתקלתי בעמוד. (סיפור אמיתי, רק עם אמא שלי, והיא *לא* צבעה את השיער, והיא *כן* הייתה אמא שלי), והבנתי שזה לא אבא שלי. לאחר מכן נזכרתי, אני כן רציתי לראות את הסרט!!! חזרתי עד הביתה, בריצה דוהרת, בדרך חטפתי כמה מכות, שברתי כמה קנקנים, הבהלתי כמה חתולים, והתבלבתי בין חברה שלי לסבתא אחת. כשהגעתי הביתה, עם ריח חתולים, רסיסי קנקנים, שערות של סבתא (במובן המילולי) ומכות כחולות, הבנתי שהסרט עוד לא יצא לקולנוע בכלל, וראיתי רק את הטריילר.
אהה, ושיש לנו עבודה שלא עשיתי ליום למחרת שצריך לכתוב מה קרה ביום שבו עשינו את העבודה.
-,- -,- -,-
עוד יום מחיי ה'מדהימים',
~_~
ונ.ב. עשיתי את כל זה בשמלת החתונה של אמא שלי, כי התבלבתי בינה לבין הג'ינס והחולצה שלי.
כן, אני לא הכי חכמה שיש.