היי, אני ערפד ( חלק ה’)

התעוררתי בחדר כושלהו. המיטה מאוד נוחה. ' איפה אני? ' חשבתי. הדלת נפתחה, "הו, התעוררת."
אמר סטאז. "מה השעה עכשיו?"
"עכשיו ארבע אחר הצהריים"
"ואיפה אני?"
"אצלי בבית, את פשוט נרדמת ובגלל שלא ידעתי איכן את גרה אז הבאתי אותך לכאן."
הסמקתי קלות "אבל אני כבדה! " הוא צחקק. "את לא כבדה."
"א-אני כן." הטלפון רטט לי בכיס. " אלו " אמרתי. "מרין איפה את?" זאת הייתה אמא. "אני עוד מעט יהיה בבית"
"טוב תמהרי אנחנו צריכים לארגן חדר."
"בשביל מה?"
"נכוןןןןן, אני לא סיפרתי לך אז ככה."
יצאתי מהמיטה." סבתא שלך באה לביקור."
נדהמתי. מרוב שוק אני נפלתי על הברכיים. "את בסדר? " סטאז שאל ומיהר אליי. "מרין, מי זה שם?" שאלה אמא. "חבר "
"בסדר, בכל מקרה תמהרי "
"טוב, ביי " ניתקתי והנחתי את הטלפון על הרצפה. " אקווה מרין מה קרה? " סטאז שאל בדאגה. "סבתא שלי… היא באה לביקור.." עניתי. " וזה רע?"
" זה רע מאוד "
"ולמה?"
"כי – כי היא תביא איתה ים של שמלות והיא בטח תערוך נשף ולא באלי ללבוש שמלה. "
" וזה הכל?"
" כן." אני עדיין לא האמנתי שזה קורה. " בואי " סטאז הושיט לי יד. אחזתי בידו והתרוממתי. " את רעבה? " שאל כשיצאנו מהחדר. " לא, אני חייבת להגיע הבייתה. "
"איפה את גרה? אני יסיע אותך."
אמרתי לו את הכתובת וירדנו במדרגות . " יש לי הרגשה שהייתי כאן כבר." סטאז הסתכל עליי. " אולי, מי יודע " אמר והרים את כתפיו. "אגב, המנהלת ביקשה ממני לספר לך על כללי הכיתה." הוא נתן לי דך. הסתכלתי בו. " אמ… סטאז. מה זה בלי שום ד"מ? "
" לא היה לי כוח לרשום וזה ' בלי שום דברים מטרידים'. "
" אה " קראתי את הדף שוב. " רוב הכללים פה הם כמו בבית ספר הקודם שלי." אמרתי. " בטח שזה יהיה דומה, לכל בית ספר יש כמה וכמה כללים בסיסיים. "
סטאז צחק. לפתע, עיניי נתקלו בתמונה. התקרבתי אליה. " סטאז.." מלמלתי. " כן, מה קרה?"
" התמונה הזאת… מי בתמונה?" שאלתי למרות שידעתי מה התשובה. " אני וחברת הילדות שלי"
" ומתי ראית אותה בפעם האחרונה?"
" לפני… לפני המון שנים.." הוא הסיט את מבטו "… היא נחטפה לפני שנים רבות ומאז אני לא שמעתי עליה דבר. " הוא נגע בפנים של הילדה. עינייו התמלאו בעצב ובגעגוע.
" אבל… " התחלתי להגיד. " איך זה יכול להיות? הרי אני בתמונה.." צעדתי צעד אחורה. " את? את בטוחה בזה?"
" כ-כן פחות או יותר. אני זוכרת את השמלה הכחולה הזאת ואת הדובי." לא הבנתי מה קורה כאן. " זאת לא יכולה להיות את.." מלמל סטאז.
" למה לא? " שאלתי. הייתי בטוחה בכמעט כל אלפי האחוזים שזאת אני. " כי.. אני לא יכול להגיד לך למה אבל אני בטוח שזאת לא את."
" אם אתה אומר…"