סוס במקום כלב

קלאק קלאק.
טיפוף הפרסות המהדהד חילחל אל תוך העיניים החומות הגדולות. הסייח התנשף והצטמרר. בשארית כוחו שלח מבט עצוב למעלה. אל הרוצח. הדמות הגבוהה האפילה אל מעל לסייח הקטן, הירח מטיל על פניה צללים משונים, מעוותים. אפילו הם לא הצליחו להעכיר את תווי הפנים המצודדים והקרים, לעקם קו מושלם אחד. להמיס ולרכך את ההבעה המוצקה. הסייח שאף נשימה נרעדת, ונפח את נשמתו.

ג'ו נאנק בעודו מרים את גופת הסייח. דווקא ביום בו נתפס לו הגב הביאו לו את הסייח הכי שמן בכל החווה. חיוך דקיק, כמו שרטוט בעיפרון, הסתמן על פניו. אולי יצליח למכור חלק ממנו למאכל כלבים וכך ירוויח עוד קצת כסף. מזמן כבר לא קנה לאשתו שמלה חדשה.
לפני שהעמיס את הסייח השמן על העגלה הוא כיסה אותו. ג'ו היה בטוח שרקסי, הסוס המזדקן שלו, מודע למטען שהוא נושא גם ללא השמיכה המעופשת. ועדיין, הוא לא רצה לבייש אותו בפני הסוסים האחרים, הצעירים, שקירקרו מסביב לעגלה. מבליטים את שריריהם החסונים שרקסי כבר לא יכל לאמץ ואת רתמותיהם הנוצצות שידו של ג'ו אינה משגת לקנות. האדונים שלהם היו גרועים יותר.
סוסים פשוט מתגרים בך, אבל בני אדם מתגרים בך תוך כדי נימוס.
ג'ו טיפס בחריקת מפרקים על העגלה הרעועה. עננת אבק אופפת אותם וג'ו משתעל שיעול צרוד. ג'ו טפח בעדינות על צווארו של רקסי. "יוצאים לדרך, חבר." הוא אמר בקול מחוספס ורקסי צהל צהלה תשושה כתגובה.
רקסי נקרא בשמו כדי לחסוך בעלויות, כך אמרה בענייניות מעשית בתו של ג'ו בצורה שגרמה לו לצחוק. במקום לקנות סוס עם שם של סוס וכלב עם שם של כלב הם יקנו סוס עם שם של כלב וכך החשבון יסודר, כך היא אמרה.

כשנאלצו לחסוך בדברים חיוניים יותר נאלץ ג'ו לעשות כל עבודה מזדמנת. גם אם היא כוללת הובלתם ולעיתים הריגתם של סוסים חולים.

כשהחווה הקרה והאפורה נותרה רחוק יותר ויותר באופק ג'ו דמיין. הוא דמיין את הבית ואת בתו ושני בניו קופצים עליו ועל הסוס-במקום-כלב שלהם וניסה להתעלם מגופת הסייח השמוטה שמתחת לשמיכה.