שירה.

חוט הטלפון מסתלסל סביב אמת ידי בשעה שאני מקשיב לפטפוטיה הנמרצים של שירה. שירה היא בחורה שמדברת הרבה. 'זה בגלל שיש לי המון מה לומר,' היא מסבירה את זה. היא צודקת. שירה היא מין מכונת ענק בעלת המון גלגלים שלא פוסקים להסתובב. ואם במקרה אחד נח, השני מלא את מקומו במהירות האור. כששירה מדברת, אתה צריך להתרכז ולנסות שלא להיאבד בקו המחשבה הקודם שלה כשהיא עוברת להבא. כזאת היא שירה.
לשירה יש המון רעיונות מטורפים, כאלו שרק שירה יכלה לחשוב עליהם. שירה היא בחורה שעושה מה בא לה. יום אחד היא בכינרת, למחרת באילת, וביום השלישי היא במכסיקו, 'כי ברגע האחרון הכרטיסים חצי חינם', היא מתרצת את העובדה שלא באה למסיבת יום ההולדת שלך.
שירה לא רוצה להתגייס לצבא, ולכן היא מאמצת את המכונה הענקית שלה, זאת שאנשים קוראים לה מוח. שירה קוראת לה בוזי, כי היא תמיד רצתה כלבלב, אבל אף פעם לא הצליחה להישאר במקום אחד מספיק זמן כדי למצוא אחד.
בסוף היא מוצאת את עצמה במשרד הדתות עם חצאית ארוכה ארוכה מהעונה שעברה, בשעה שפקיד משועמם חותם לה על פטור מהצבא. 'תראה איך סידרתי אותם', היא אומרת לך בהתלהבות. ואתה מחייך למראה גומותיה הנגלות לעין. היא לא מבינה שזה לא בגלל שאתה מסכים איתה.
שירה יודעת לשכנע. היא מסבירה שמסגרת כזאת לא מתאימה לה, ושצבא זה מקום של מלחמות והיא בכלל צמחונית. שירה לא צמחונית, ואתה יודע שהיא יודעת שאתה יודע את זה, אבל אתה מהנהן למשמע ההסברים שלה.
"אז הולכים לבר ביום שישי, כן?" היא אומרת לך בהתלהבות, כמו לא הקשיבה למה שאמרת לה דקה קודם לכן. בעצם, אתה חושב. קרוב לוודאי שהיא באמת לא הקשיבה. אתה מנסה כיוון מחשבה אחר.
ואז אתה מוצא את עצמך נשען על הבר, בשעה שהברמן מביט בך ובשירה במבט חשדני, מעין 'לא יכול להיות שבאתם ביחד'. שירה לובשת ג'ינס צמוד וחולצה קרועה, אבל אתה נשארת בבגדים הרגילים שלך. אומנם היא סקרה אותך בביקורת כשאספת אותה, אבל אתה יודע שהיא לא תגיד על זה כלום.
בחור שעומד ליד המאבטח פוגש בעיניך. אתה מהנהן לו קצרות כשאתה מזהה אותו. הוא מצידו מפלס את דרכו אליך בין הקהל הרב שחוצץ בינך לבין הכניסה. לפני שאתה מספיק לעצור את שירה, היא כבר רוקדת באמצע הרחבה, ממקום שבו היא לא מבחינה בך כשאתה קורא לה להיזהר. בכוונה, אתה יודע.
שירה שומעת מה שהיא רוצה. אתה חושב שזה פגם, אבל היא בטוחה שזה יתרון. אם היא רוצה לאמץ טיגריס, היא תחשוב שאמרת שזה רעיון אדיר, ותאשים אותך כשתיקטע לה היד. אתה חושד שהיא הייתה עסוקה במשהו אחר כשסיפרת לה על התפקיד שלך בצבא.
שירה היא לא מתחשבת, אתה יודע. היא יכולה לשקר, לתמרן אותך, לשחק בך. היא החברה הכי טובה שלך, אבל היא לעולם לא תוכל להיות שייכת למשהו מלבד עצמה. היא לא מסתדרת עם הגדרות אופי, ואתה חושד שזה בגלל שהיא לא רוצה להודות באמת.
אבל אתה יכול להודות באמת. כמה שלא תנסה להכחיש את זה, אתה יודע מה אתה צריך לעשות. הבחור מופיע לידך, ואתה מורה לו לרשום קווים כללים על ההתנהגות של החברה הכי טובה שלך. כשאתה מציץ בו רושם, הכותרת המודגשת חותכת לך קצת את הלב. 'שירה אתר – משתמטת'.