תדמית חדשה פרק 58♥

"אל תצטער ולא כלום, זה לא בגללך ,פשוט לא הלך.." אמרתי, "אני המ…"
"אתה יכול לשמוח אתה יכול ל לא יודעת מה…אבל בבקשה תן לי להיות לבד עכשיו," אמרתי והוא הסתכל עליי בעצב, "מה רצית להגיד לי? "
"לא משנה כבר…" אמרתי והוא קם משם,
נשארתי לבד בכיתה…עצובה…ממש עצובה, כלום לא עודד אותי….באותו יום, באותו שבוע…
"בוקרר" אמרה לי לורין, "בוקר" אמרתי שפגשתי אותה בכניסה לביהס,
"בוקר…" אמרה מיתר שבאה , "מה קורה מאוהבת…" שאלתי אותה היא ועומר ביחד איזה כיף סוף סוף…ולורין עם גיא, ואני רווקה מאושרת? לא מאושרת אבל רווקה, אני ודן לא דיברנו כבר כמעט שבוע אולי מדיי פעם רק שלום שלום….למה זה ככה…למה
"אני אוהבת אותוו אז אל תגידי לי להיות שמחה !" צעקתי , אנחנו אצל לורין אחרי עוד יום רגיל …בביהס, "הבנתי את זהה"
"אז זהו" אמרתי והייתי בפייסבוק מהמחשב של לורין, שמעתי אותה ואת מיתר מתלחששות מאחוריי, "מה יש סודות בחברה?!"
"לא..לא כלום," אמרה מיתר,

מנקודת המבט של מיתר:
"חייב להשלים בינה לבין דן.." לחשתי ללורין, "נתקע אותם בחדר בטעות והם לא יוכלו לצאת! הם יהיו חייבים לדבר.." אמרה לורין, ואני צחקתי, "דווקא רעיון טוב.."
"אין על הרעיונות שליי אין!" היא התלהבה ורותם שמעה , "מה יש סודות בחברה?"
"לא..לא כלום," אמרתי והסתכלתי על לורין, חייכנו אחת לשנייה. ישלנו רעיון,

מנקודת המבט של רותם:
הגעתי הביתה… הלכתי לחדר חסרת מצב רוח ונרדמתי שם…זמן מה עד ששמעתי דפיקות בדלת, "רגעע" צעקתי ורצתי לפתוח, "ניק.." מילמלתי, "היי" הוא אמר ,"אני יכול להכינס?"
"לא" אמרתי והתקדמתי משאירה את הדלת פתוחה, "לא? "
"נו כנס," אמרתי והתיישבתי על הספה, "מה יש?"
"אני לא יכול לראות אותך ככה"
"אז אל תיראה אתה יכול ללכת…"
"נו רותם…"
"מה?!"
"סתם את .."
"אני…?" אמרתי מצפה לתשובה, "דן פיספס…"
"אה…בסדר"
"פיספס נסיכה אמיתית…" הוא אמר ובהה בעיניי, "נסיכה אמיתית? לא ניראלי, "
"כן את כן…החיוך שלך….כל פעם שאת מחייכת מסתכלת עליי מדברת…אני…" הוא אמר ונישמע כל כך אמיתי… "הלוואי עליי נסיכה כמוך.." הוא אמר וחייך , למה אני…למה דווקא אני…הוא לא יודע כמה רוצות אותו בכלל… "יהיה לך מישהי בהרבה יותר…"
"לא רוצה לשמוע, "הוא אמר ועצר אותי, שם את ידו על שפתי, "אולי את לא תהיי שלי…אבל מי שיזכה בך… "הוא אמר, ואני עוד שנייה בכיתי, "ניק…"
"יהיה מאושר ♥" הוא אמר וקם, "לאן? "
"אני מעדיף ללכת… עכשיו שלא יהיה מאוחר מדיי…"
"כבר מאוחר מדיי…" אמרתי והתקרבתי אליו, נישקתי אותו, ולא …לא הרגשתי שאני עושה טעות, רציתי את זה…. למרות שנזכרתי בפעם שעברה שפגעתי בו בדיוק ככה…אני לא יחזור על הטעות הזאת ממש לא… "והו את…."
"אני רצינית," אמרתי שהתנתקנו "את…"
"אוצר שלי…" הוא לחש וחיבק אותי, "אני אוהב אותך…" מילמל והנחתי את ראשי עליו, אני ילמד לאהוב אותו…ולשכוח את דן אני חייבת, הוא מעניק לי כל כך הרבה אושר…הוא…הוא אוהב אותי מאוד זכיתי בבנאדם מושלם כמוהו מכל הבחינות, גם חתיך הורס… גם נסיך….
"בואי אני מחכה, "קיבלתי הודעה מלורין, "לאן ? "שאלתי , "אליי דחוףף!!" היא כתבה , ואני נבהלתי והתלבשתי במהרה, ניק הלך בדרך לביתו קבענו להיפגש בלילה כבר…
"דן…" מילמלתי שראיתי אותו מולי, שנינו נכנסנו למעלית בדיוק, " הי…" הוא אמר בקושי הסתכל עלי, לחצנו על הקומה, וחיכתי..שתקתי…הדממה הרגה אותי, "אני…"הוא התחיל להגיד ושמענו רעש פתאומי, "מזה?" קפצתי בבהלה, "זה …המעלית" דן אמר , נהיה חושך במעלית וקפצתי עליו, "זה בסדר…אל תיבהלי אני פה" הוא אמר והחזיק בידי , צמרומרת עברה בגופי ,רק אני יוכלה להיתקע עם האקס שלי במעלית בפתאומיות כזו….יותר מדיי פתאומיות…
"כוסאמקק!" דן התעצבן, "המעלית המפגרת הזאת…"הוא אמר וניסה לפתוח, אני התיישבתי למטה, "זה הגורל…" הוא אמר שהתיישב לידי, "כנראה." אמרתי ושתקנו, "מה…המ לא נדבר עכשיו," הוא אמר, "אתה עשיתה שזה יהיה ככה…"
"למה אני מרגיש שעברנו את זה כבר…"
"כי עברנו את זה כבר,"
"מה ייהיה איתנו אה…" הוא נאנח, אני שתקתי, "ידידים נוכל להיות?" הוא שאל, מזל שהיה חושך והוא לא ראה את הדמעות שלי.. "כן… "אמרתי, "יופי…" הוא אמר, ושתק, "אני עם…ניק" אמרתי לפתע והוא שתק שוב, "מזל…טוב בהצלחה…" הוא גימגמם, "כן תודה," אמרתי והמעלית עשתה רעש שוב, "באו לחלץ אותנו…" הוא צחק וקם עזר לי לקום, יצאנו מהמעלית אחרי זמן מה, הולכים לשני צדדים שונים…. ואני פשוט בכיתי…לורין ומיתר רצו אליי … "מה קרה?!"
"נמאס לי נמאס ליי" מילמלתי בבכי, "מה קרה שם.."
"הבנתי שהוא המשיך הלאה…" אמרתי, "ישלו מישהי אחרת?"
"לי…לי יש מישהו אחר" אמרתי , "מה?!" לורין שאלה מבולבלת, "ניק ואני ביחד, "אמרתי והן בכלל היו בשוק, "רגעע אני רוצה להבין את עם ניק ואת מתלוננת שדן המשיך הלאה? "אמרה מיתר, "כן כן!"
"איזה סיבוך.."
"אני עוד ישכח את דן….אין לי ברירה…" אמרתי בעצב….
עבר חודש שלם….ידידים אני ודן ? לא…לא ממש, יותר כמו שני זרים, בקושי מדברים זהו…זה נגמר…אני עם ניק עכשיו …. הוא אוהב אותי מאוד אני ילמד לאהוב אותו עם הזמן…אני חולה עליו אבל בינתיים לא מעבר לזה, יהיה טוב, אני בחיים לא יפגע בו שוב, היום אנחנו חוגגים חודש…כלום לא יהרוס לי את זה,