דמדומי האלים פרק 8: מזבח הלבה

<אביעד> היצור פלט אותנו על משטח שנח על לבה."אני רואה שיש לנו כמה אורחים" אמר מישהו. שתי שדות העמידו אותנו."מי אתה" קרא יונה."אני היא קיקי" אמרה אישה שישבה על כס שעשוי מלבה מוצקה."אל תעלבי אבל קיקי מזכיר לי קקי" אמר יונה. השדות התחילו לצחוק."מספיק" קראה קיקי וכל השדות נעמדו דום."מי אתם" קראתי. "אנחנו סוגדים לטייפון" היא אמרה."איפה זואי" קרא קייל."הנערה נשלחה למזבח הלבה ובתוך שניות היא תהיה קורבן לטייפון" קיקי אמרה."כדאי שתשחררו אותה אם אתם לא רוצים להשלח שוב לטרטרוס" אמר קייל."נראה לי שפשוט נשלח גם אותכם למזבח הלבה" אמרה קיקי. יונה היה צריך לעצור את קייל מלהסתער על המכשפה ולחנוק אותה."כמובן שגם אם תנסו להנצל זה עדיין לא ישנה מאומה" אמרה קיקי."השם קיקי מזכיר לי משהו" אמרתי."נראה לי שהשם מזכיר לך את קירקה" אמר קייל. פתאום קיקי צעקה משהו שלא הבנתי ותוך שנייה איבדנו את ההכרה. כשהתעוררנו בשנית גילנו שאנחנו קשורים למזבח שהנחתי שזה מזבח הלבה. זואי הייתה קשורה אף היא אבל היא שכבה מעולפת על מזבח אחר. מולם קיקי ביטאה לחש בעוד השדות עומדות כמעין שומרות שלה."מה הם עושים" לחש קייל. אף אחד לא היה צריך לענות כאשר נשמע קול אנקה וראשו של טייפון הגיח. הראש התקדם לעבר זואי ועמד לבלוע אותה בביס שלם אבל אז נעצר. הוא הסתובב אליהם ואביעד התחיל לספור את השניות עד שראשו של טייפון יבלע אותם. כעבור כמה שניות ראשו של טייפון בלע אותם. בעודם נופלים במורד גרונו של טייפון הוא שמע קול בראשו."הסוף עוד לא הגיע" אמר הקול."פשוט זמן ברק וערוף את ראשו של טייפון"."בסדר" חשבתי בעודי מרים את ידי. פתאום הוא שמע קול רם והגרון התפוצץ. בכעבור כמה דקות מצאנו את עצמם על חוף האי בעוד טייפון נאבק להשתחרר מהר הגעש. בסופו של דבר הוא ריסק את ההר ויצא לחופשי."אני חושב שעכשיו יש לנו צרה ממש רצינית" אמר יונה