שרים בשקט

שרים בשקט מנגינה רכה,
מתעלמים מעוד מכה.
נעלמים בין קירות קרים,
בלתי נראים לאנשים אחרים.

שרים בשקט בתוך ערפל,
מלאכים בהירים בתוך עולם אפל.
נסתרים בין צלקות וחתכים,
ממלמלים שירים רכים.

שרים בשקט ללא סיבה,
מחפשים חום ואהבה.
צועדים ברחובות מתים,
מביטים באנשים פשוטים.

שרים בשקט לרגע קט,
גוססים, לאט – לאט.
כמו בני אדם רצים מהר,
לא מגיעים לשום מקום אחר.

שרים בשקט מנגינה עצובה,
מחפשים בית ואהבה,
נסתרים בין צלקות וחתכים,
נחים לנצח בקברים רכים.