maya_ts
לפחות 2 תגובות וממשיכה,
פליז תגיבו
ツ ❤ ツ ❤ ツ ❤ ツ ❤

אותה הנערה- הקדמה (פרק ניסיון)

maya_ts 13/02/2014 588 צפיות תגובה אחת
לפחות 2 תגובות וממשיכה,
פליז תגיבו
ツ ❤ ツ ❤ ツ ❤ ツ ❤

"ארי!!" קול צעק במעמקי מוחי, "ארי, קומי!!"
"מה? לוסי? מה את עושה כאן?" שאלתי את חברתי, שעזבה את עירנו לפני שלושה שנים.
"הפתעה! עכשיו, אריאנה אניסיה או בקיצור א"א, קומי מהמיטה ותתחילי להתלבש! את תמותי על ההפתעה!!!!!" אמרה בקול צווחני
"זה קשור לוואן דיירקשן? כי אם לא, אז זה לא אכפת לי!!" אמרתי וחזרתי לישון,
"לא, ובאמת חבל, אבל…" אמרה בקול הססני, אך כמעט מיד לאחר מכן חזרה לקולה הצווחני " זה יותר טוב מזה!! יששש אני לא מאמינה שזה קורה, עכשיו לכי להתלבש!" אמרה ומימדי גופה לא התאימו לחוזקה הרב. לוסי הייתה יתומה, עם שיער אדמוני מתולתל שהגיע קצת אחרי כתפה, לוסי הייתה פעם חברתי הטובה, אבל היא עברה מקום, משום שמשפחה אימצה אותה. ללוסי היו עיניים כחולות, שהיו ניגוד מוחלט לשערה, והיא הייתה קטנה. ממש קטנה. לעומת זאת, אני הייתה גבוהה, מאוד גבוהה..
לי יש עיניים ירוקות זהובות. אחרי השיחה שלי עם לוס לא היה לי כח לחזור לישון, אז מהר שמתי חולצה שחורה, וסקיני כחול כהה, נעלי דוקטור מרטינס שחורות, וצמה מרושלת והייתי מאורגנת. הלכתי לצחצח שיניים, ושמתי מוזיקה ברדיו. אצלי בחדר אין שום מצב שאין מוזיקה! כל יום חייב להיות לפחות פעם אחת ניגון של שיר של וואן די, סלינה גומז, או טיילור סוויפט. אני אוהבת גם להקות ישנות כמו אבבא, או קווין, אבל אני אוהבת בעיקר פופ. יש לי מלא דיסקים צרובים מלאים שירים, וגיטרה. אני אוספת מושבעת של תכשיטים, יש לי מיליארדי טבעות, מיליארדי צמידים, מיליארדי שרשרות, ומיליוני עגילים. יש לי לפי הספירה האחרונה, 57 בשמים, שאת כולם אני אוהבת, וחדר שלם של בגדים. אתם בטח שואלים את עצמכם מאיפה יש לי את כל זה, נכון? טוב, בוא נאמר שאני לא ענייה, ואני הרבה יותר מעשירה. אני מפוצצת בבוכטה של כסף, ואנחנו משפחת אצולה. לא כזה מסובך, נכון?
אבל זה שאני אצילה לא אומר שאני שופטת אנשים. יש לי הרבה חברים מהמעמד ה'נמוך', ואני די משנה את הבית ספר וגורמת להם להתחבר עם לא-מקובלים.
זה לא כזה קשה. אין לי חבר, וגם לא BFF או יותר נכון לא עכשיו. לוס הייתה ה-BFF שלי, עד שהיא הלכה.
וזהו, למעשה.
ואגב,
יש לי שיער בשתי צבעים שונים. כחול למעלה, למטה סגול. הוא מתולתל.
תמיד מדברים עליי במסדרונות.
אני אותה נערה.
אותה הנערה שמספרים לכם עלייה סיפורים, ואם לא- תשמעו עכשיו.
אהה, כן. כמעט שכחתי. אני לוחמת,
ואני בפנימייה מיוחדת, והדודה הרשעה שלי היא המנהלת. זה ממש בית ספר שלוחמים בו, אבל מגניב לא?


תגובות (1)

נשמע נחמד ^~^

13/02/2014 11:50
4 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך