כנפי החופש.
לפעמים אני מייחלת, שיפרשו כנפיים מגבי.
כנפיים שחורות, מלאות נוצות עורב עדינות
ומלטפות שיכולות להיות חדות כסכינים,
רק ביקוש אחד.
אני רוצה שאני אתעופף הרחק, אמריא למרחקים,
עם כנפי עורב יפיפיות שבוערות באלפי צבעים.
ובינתיים אני רק עם המילים,
רק לוחשות דברים.
אני רוצה להיות חופשיה, תמיד לשם רציתי,
חיוך עדין על פניי, עם כנפיים שנתנו לי את הכוח.
אך עד אז, אכתוב על כך שירים,
שלי דבר לא נותנים.
לפעמים אני חושבת, ומייחלת לשוב לשדות,
לא להיעלם בתוך התהום, אשר מחכה לי.
ואני לא אשאר חסרת כוח,
עד היום האחרון.
ואני נופלת.
תגובות (3)
וואו!
הכתיבה שלך כל כך יפהפייה ומלאת חריזה וזורמת!
אני אוהבת את זה מאוד. ממש מקסים =)
את מדהימה אותי כול פעם מחדש…
-5-
כלכבוד שלוק!
או שלוצ'קה!
זה פשוט מדהים, כמו שאר הקטעים שלך.