שובה של אנבת פרק 2

נכנסנו לבית שלה הוא היה יפה נקי וגדול ואז היא אמרה: "תשמעו לא אכפת לי עוד את מי אמא שלי תשלח אני לא באה אתכם יש לי כאן חיים חדשים קוראים לי לורן יש לי חברות חדשות חיים חדשים חבר חדש." הוסיפה בשקט "רגע".. תאליה הפסיקה אותה ואמרה: "מזאת אומרת חבר כאילו חבר חבר ואת לא סיפרת את זה לחברתך הטובה"
היא עיקמה את האף ואמרה :"אתם ממש חיביים להתקלח אתם מריחים כמו חזיר שהתפלש בבוץ אז פרסי אתה ראשון"
"למה אני ראשון"
"בגלל שאני רוצה לדבר לבד עם תאליה ואתה ממש מסריח יותר מהם וגרובר אתה לך לאכול יש מלא פחיות מאחורי הספא תאכל אותם ותאליה בואי איתי אני צריכה לדבר איתך
תאליה הלכה אחרי אנבת אני הלכתי להתקלח וגרובר אכל את כול הקופסאות
נקודת מבט אנבת
תאליה שאלה את אנבת : "אז למה את לא באה איתנו"
אנבת עונה:"אני מרגישה בטוחה יותר כאן מאשר במחנה החצוים "
"וזה הסיבה היחידה שאת לא רוצה לחזור אוו שיש עוד אחת ואני בטוחה שיש עוד אחת"
"יש עוד אחת אבל נראה לי שאת כבר יודעת מה ולמה אני לא באה"
"תאמיני לי שאני יודעת אבל בגלל פרסי תאשימי את חברים הטובים שלך אני גרובר"
"לא נראה לך ש.. שכחת מישהו גם פרסי היה חבר טוב שלי עד ש.. את יודעת"
"טוב נראה לי שאת ממש הגזמת אבל עדיין כול מה שאמרת לי עכשיו זה תירוצים אוו שאני טועה" תאליה עשתה לי פרצוף אבל אני עצמי לא ידעת מה הסיבה
"אני לא יודעת תאליה מה הסיבה שלי אבל אני פשוט מרגישה כאן יותר טוב מאשר במחנה כי כיף לי אין לי קרבות עכשיו ומתחיל להידבק בי יותר ריח אנושי מאשר ריח אלים ופחות מפלצות רודפות אחרי"
"אני מבינה גם אני הייתי נשארת עם זה היה קורה לי אבל אתנה כועסת על זה שאת לא נמצאת בבית ואבא שלך דואג לך את חייבת לחזור אפילו לזמן קצר בסדר"
אני לא יודעת אבל אני צריכה לחשוב על זה אז יש לי רעיון תחכו לפחות יומים ובנתיים תתקשרו לכירון ותגידו לו שאתם נשארים כאן עד שאני יחליט עם לבוא אוו לא בסדר "
תאליה חשבה לרגע ואמרה: "בסדר אבל כדי שניצא אליהם כי אם כבר גרובר יתקלח ואני גם חייבת מיליון אחוז שפרסי כבר חסר סבלנות."
יצאנו מחדר שלי ואמרתי להם את מה שאמרתי לתאליה פרסי וגרובר הסכימו כמובן תאליה נכנסה להתקלח גרובר יצא לטייל ואני נשארתי בחדר לבד עם פרסי ישבנו שותקים עד שהוא אמר:"אז אחרי ארוחת ערב נגיד את זה לכירון ואת בינתים תחשבי ואנחנו נכיר את הארץ שאת עכשיו בה"
בקושי רציתי לדבר איתו אז סיכמתי בתשובה קצרה"כן תלכו לטייל ואני יחשוב זה הכי טוב לכולנו עכשיו." ואז פתאום משום מקום הוא שאל אותי :"למה עזבת אותי בלי להגיד כלום? " שמתי לב לכאב בקולו הרמתי את ראשי והיסתכלתי על עיניו היו בהם דמעות אבל לא הייתה לי תשובה ואז תאליה יצאה מהמקלחת אפשר להגיד אצילה אותי אבל היא שמה לב שפרסי מסתכל עלי מחכה לתשובה ואמרה"אני יחזור אחר כך " והסתובבה כדי לצאת לחפש את גרובר אבל אמרתי לה כמעט בצעקה:"תאליה זה בסדר בואי " היא באה ואז גרובר בא שמתי לב שהוא קנה לכולנו שתי מגשי פיצה ואמר:"כדי שנוכל את לפני שיתקרר " כולנו ישבנו בשולחן ואכלנו בקושי דיברנו ואכלנו בדממה הם הדליקו את האח ונתנו מנחה לאלים ואז פרסי שאל:"את כבר לא נותנת לאמא שלך חצי מהאוכל?" עניתי בקצרה:"לא אני כבר לא נותנת לה למה""
"בגלל שאנחנו נותנים ואת לא שכחת את כול המנהגים שלך מי גיל -7." אמר במרירות
הרגשתי שאני הולכת לבכות אז אמרתי:"לא שכחתי ועכשיו עם תסלחו לי אני הולכת לחדר."
תאליה ראתה בפנים שלי שנפגעתי ממנו ואמרה:"אני יבוא איתך."
אמרתי:"אוקי" והלכנו לחדר שלי מתי שהגענו תאליה אמרה לי:"אל תתרגשי ממנו הוא ככה מאז שעזבת מריר."
"אז את אומרת בעצם שהתנהגות שלו מרירה בגללי"
"פחות הוא יותר אז אל תתרגשי"
"בסדר אבל זה די מעליב אבל אני בטוחה שביום שעזבתי הוא הרגיש אלי שנאה כול כך חזקה שהוא בקושי מסוגל להסתכל לי בעניים שהוא מדבר"
"כול פעם שמישהו מדבר עלייך הוא עושה פרצוף חמוץ והולך ודרך אגב על מה
דיברתם שהייתי במקלחת"
"הוא שאל אותי למה עזבתי לא היה לי מה להגיד לו ואז את באת והאמת הצלת אותי "
"בבקשה היא אמרה ודרך אגב איפה אני אמורה לישון "
"את יושנת בחדר שלי והבנים בסלון
אוקי אז כדי שנתחיל להתרגן לשינה כי אני מתה מעיפות אוקי אבל תרדי את ותביאי להם את הדברים ותגידי להם שהלכתי לישון"
"אוקיי רק תתני לי את הדברים בינתיים תסדרי לי את המקום שאני הולכת לישון בו."
תאליה ירדה אחרי זה להביא להם מציעים כריות ושמיכות ועלתה לישון הלכנו לישון וידעתי שכבר מחרתים אני הצטרך להגיד להם תשובה בנתיים אני אומרת כן כי לא יזיק לי לבקר את אבא את כירון את החברים בינתיים עלה השחר אני כבר נירדמתי ולא הגעתי לתשובה סופית כי חלק ממני רצה לחזור והחלק השני שלי לא ואמרתי לעצמי שהיום אני יגיד להם את החלטתי. כולנו קמנו אני הכנתי חביתות ותאליה ארחה את השולחן כולנו ישבנו לאכול ואז פתאום שאל אותי גרובר:"אז אנבת יש לי רעיון אנחנו נסתובב בעיר איתך ובנתיים את תחליטי עם לבוא יתאנו הוא לא למחנה"
"לא גרובר האמת שיש לי כבר תשובה אני………"