חיים במחנה קיץ פרק 29

פרק 29
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
״עוד מעט יש למישהי פה יום הולדת…״ אמרתי לעלמה.״נו אז?״ היא אמרה.״בטח אף אחד לא זוכר.״ היא אמרה והרכינה את ראשה.״ומה אני?אני אף אחד?״ אמרתי.״התכוונתי לאחרים. בטח היום הולדת שלי היה אותו הדבר,כולם רק יגידו מזל טוב,יום הולדת שמח,וזהו.זה היה ככה כל שנה.״ היא אמרה ונראתה מאוד עצובה. חיבקתי אותה.״אל תדאגי.השנה זה לא היה אותו הדבר.״ פתאום היא הרימה את הראש.״מה את מתכננת?״ היא שאלה. ״סורי,זה סוד.״ אמרתי לה בחיוך.״אוף,איזה מעצבן זה!״
היום הולדת של עלמה
היום זה היום הולדת של עלמה.קמתי ממש מוקדם בבוקר בשביל לארגן הכל. לקחתי לה קאפקייק שוקולד קטנה,וכמה בלונים שחורים וכחולים,הצבעים האהובים אליה. בשעה שמונה בבוקר נכנסתי לחדר של עלמה. הערתי אותה.״מה..״ היא לא הבינה.התחלתי לשיר לה:״היום יום הולדת, היום יום הולדת,היום יום הולדת לעלמה…״ והמשכתי לשיר עד שהיא זרקה עליי כרית.״תודה תודה,אבל תחסכי מימני את השירה…״ צחקתי.״יום הולדת שמח עלמה.״ אמרתי והבאתי לה את הקאפקייק.״יש שוקולד!״ היא אמרה והתחילה לאכול את הקאפקייק. עלמה פשוט חולה על שוקולד. ״ויש גם את זה..״ אמרתי והבאתי לה את הבלונים.״בצבעים האהובים עליי! יואי מזה תודה אני,שיחקת אותה.״ היא אמרה והביאה לי חיבוק. ״חכי יש עוד במשך היום.״ ״כמו מה בדיוק?״ היא שאלה.״זה סוד. לא מגלה.״ אמרתי בחיוך.״אוף איתך והסודות שלך!״ היא התרגזה.״טוב לכי תיתארגני,עוד מעט ארוחת בוקר. היא קמה מהמיטה והתלבשה. היא סיימה להתלבש,ויצאנו לארוחת הבוקר