על ג׳ ועל ש׳

אני בוכה כאן,
בוכה פה בסלון כמו ילדה קטנה ואני אפילו לא יודעת למה…
אני מרגישה חץ ננעץ היטב בליבי.
ויש לי מספיק צרות משלי,
ואני כל כך מזדהה איתה,
ואתם לא תדעו לעולם, 
ואתם גם לא תצליחו להבין,
את הקשר הזה.

היא אהבה אותו,
כל כך. כל כך. חזק.
ואני בוכה עליה,
בוכה על שניהם,
בוכה על האהבה והיחסים המסובכים שהם חלקו בינהם, ואיך הכול אבד…התפזר כמו חול, ובקושי ניתן להבחין ברסיס זיכרון.

אני יודעת שהיו לך רגשות כלפיה,
וגם אתה יודע,
אך אתה מעדיף לא להגיד,
כאילו שברגע שתאמר את אותן המילים הכול השתנה,
העולם שלך ישמט לך מבין הידים.
ואתה יודע מה?
אתה חתיכת פחדן.
אולי בעיני כולם אתה נראה גבר גבר,
אבל גבר אמיתי לא מדחיק ומתכחש לרגשות שלו,
הוא מציב אותם מולו ומתעמט איתם.
אבל זה לא מה שעשית,
אתה הדחקת אותה.
וזה לא כול כך הלך,
כי אתה מבין?
כול עוד אתם נמצאים תחת אותה קורת גג,
יש בינכם מגנט שמושך אתכם אחד אל השניה,
למה היית חייב להרוס הכול ג׳?!
להרוס את הקשר שלכם,
להרוס אותה,
להרוס את עצמך?!?!

כל כך הרבה פעמים שברת לה את הלב, עד שהיא למדה את הלקח והחליפה אותו באחד מלאכותי,
באחד ריק,
אני יודעת שהיא אומרת שהיא לא מרגישה דבר,
אבל אני יודעת שאי שם יש פינה חמה אצלה ששמורה עם השם ג׳.

ואני לא יודעת מה אני עושה עכשיו ערה,
יש לי מחר מתכונת…
או למה לעזאזל אני בוכה בגלל אהבה נכזבת של מישהי אחרת,
אבל הבטחתי לעצמי שיום אחד אני אכתוב עליכם סיפור,
על ג׳ ועל ש׳….
אבל לא באלי כרגע לכתוב סיפור עם סוף טראגי….
אז תניחו לי לישון ותסתפקו בקטע זה.