Barbie girl פרק 2❤️

התחלתי לרוץ, רצתי בעוד קולו של שי מהדהד מאחורי ״ליהי עצרי, חכי״ לא יכולתי לעצור, רצתי עד שהגעתי הביתה…
הבית היה ריק, זה היה מוזר, לא הייתי רגילה לשקט הזה…
הושטתי יד לכיוון התיק שלי לחפש את הפלאפון שלי, להתקשר לשני, אך בסופו של דבר צנחתי על הספה, מעכלת.
לבסוף הבטתי בפלאפון, חמש שיחות שלא נענו, כולן מ-שי. לפתע הפלאפון צילצל, הפעם זה לא היה שי, המספר לא היה שמור לי אבל ידעתי מי זה, או יותר נכון מי זו. זו היתה שיר, הילדה החברותית הזאת משיעור מתמטיקה, ובראשי חזרתי לשניה בה ראיתי אותם מתנשקים והתחלתי לבכות.
מעולם לא בכיתי בכי כה מר, כואב לי כלכך… איך הוא יכל?! איך היא יכלה?! חשבתי שאנחנו חברות…
הצלצול הפסיק, וכך גם הבכי שלי. הלכתי לשירותים והקאתי. לאחר מכן שטפתי פנים והתאפרתי. אני לא ילדה שמתאפרת אבל הייתי אדומה כלכך…
יצאתי מהבית והלכתי לכיוון בית הספר, כשהגעתי התנהגתי כרגיל, כאילו כלום לא קרה, אך שני, הבחינה שמשהו לא בסדר.
״מה יש?״ שאלה אותי, ״שום דבר מיוחד״ עניתי.
היא לא האמינה לי אך ידעה שאספר לה שארגיש בטוחה.
השיעור התחיל, שיעור ספרות, שכחתי את המחברת בלוקר והלכתי להביא אותה. המסדרון היה ריק, ריק ושקט, לא היה בו איש, ולפתע מולי, הופיע שי, במבט חודר ותוהה, התקדם לכיווני…