ביחד לנצח פרק 151

פרק 151
נמ ליאם
ממש ריחמתי על מייל-
ממש כאב לי הלב עליו-
אני יודע שהוא ובל החברים הכי טובים
והיה לי חבל שהם רבו ככה
ושהם איכזבו אחד את השני-
כי אני בטוח ששניהם סובלים מזה
כאב לי גם על בל-
ראיתי את המטב הכאוב והפגוע שלה כשהיא דיברה אל נייל
ממש רציתי לעזור להם-
הם חייבים להשלים!!!!!!!!
זה לא טוב שהם ככה-
זה מכאיב לשניהם!!!!…
נייל עדיין בכה בהיסטריה
"נייל…
אתה רוצה שאני אדבר איתה?"
שאלתי אותו
ידעתי שהוא לא ילך לדבר איתה עכשיו-
לא במצב הזה
והייתי חייב לנסות לעזור להם להשלים-
לא יכולתי לראות את נייל ככה…
ידעתי שבל לא תדבר לנייל ככה סתם-
ראיתי את זה עליה-
היא דיברה אליו ככה רק כי היא הייתה פגועה ונסערת…
הייתי חייב לנסות להרגיע אותה-
לדבר איתה ולהכניס סדר לראש שלה…
אני בטוח שאחרי ששניהם ירגעו הם ישלימו…
הם רק קודם צריכים להירגע…
התכופפתי לנייל כדי להסתכל לעיניו
ולדעת אם הוא אומר את האמת או משקר…
"אתה…יכול?…."
נייל שאל והבכי שלו התגבר
"כן ברור"
אמרתי בקול מרגיע-
מנסה לנחם אותו ולהבטיח לו בקולי שהכל יהיה בסדר…
"תודה.."
נייל לחש לי
קמתי-
נזהר מכל הזכוכיות-
ועליתי לחדר של בל…
תקתקתי על הדלת
אבל בל לא פתחה
שמעתי אותה בוכה
"אני יכול להיכנס?"
שאלתי אותה
"כן…"
היא גמגמה בוכה
נכנסתי וראיתי את בל שוכבת על המיטה שלה
כול הפנים שלה היו מלאים דמעות
בלי להוסיף מילה-
התקרבתי אליה-
וחיבקתי אותה והרגעתי אותה
"שששששש………"
לחשתי
"הכל יהיה בסדר…."
הוספתי
והרגשתי אותה רועדת-
הבכי שלה התגבר….
"אני יודע שאת בטח לא רוצה לשמוע עליו…
אבל רק שתדעי שנייל ממש מצטער-
והוא מתחרט על מה שהוא עשה לך…."
לחשתי לה
"בחיים שלי לא ראיתי את נייל בוכה ככה….
הוא ממש אוהב אותך….
ורואים שיש בינכם קשר מיוחד-
אל תהרסי אותו….
אתם לא יכולים להתרחק אחד מהשני-
זה שובר את שניכם…
זה מכאיב לשניכם…
הוא ממש ממש לא התכוון-
הוא לא עשה לך את זה בכוונה…
הוא אוהב אות ודואג לך בל…."
לחשתי לה-
מנסה להחדיר בה הגיון
ולגרום לה להבין את המציאות…
הבכי של בל רק התחזק יותר-
אם זה בכלל היה אפשרי….
המשכתי לחבק אותה-
מלטף את ראשה ולוחש לה מילות עידוד…
למרות שאני מכיר את בל פחות מיום אני מרגיש מאוד פתוח איתה-
ומסיבה כלשהי אני בוטח בה…..
אני דואג לה ומנסה לגוננן עליה
ולהבטיח בשבילה את הטוב ביותר….
אחרי שהיא נרגעה קצת הקמתי אותה
ולקחתי אותה על הידיים-כמו כלה לשטוף פנים
שטפתי לה את הפנים וניגבתי אותן בעדינות-
נזהר על הצלקת שלה-
שנגלתה עכשיו-אחרי שהאיפור נשטף מפניה
הרמתי אותה שוב כמו כלה והנחתי אותה על המיטה שלה בעדינות-
אני לא רוצה שתטעו-
ביני לבל אין שום דבר רומנטי-
לפחות לא מיבחינתי-
ואני יכול לראות עליה שגם לא מבחינתה-
אנחנו פשוט התחברנו-הייתה ביננו כימיה נהדרת-
ונהינו חברים טובים….
התחלתי לדגדג אותה-מנסה לעודד אותה-
לגרום לה לצחוק ולשמוח שוב….
היא התחילה לצחוק
"די…
תפסיק…
זה מדגדג…"
היא אמרה בין צחוק לצחוק
"זאת המטרה"
אמרתי ממשיך לדגדג אותה
"די!"
היא צעקה
אבל המשכתי
היא התחילה להשתעל-
נחנקת מהצחוק
(וכן-יש דבר כזה)
הפסקתי לדגדג אותה ועזרתי לה להתישב-
שהיא תוכל לנשום שוב
היא השתעלה
"את בסדר?"
שאלתי לחוץ
"כן":
היא ענתה אחרי שהשיעול שלה נרגע
"את רוצה לרדת למטה לדבר עם נייל?"
שאלתי אותה-מקווה שהיא תגיד כן
"כן…
לא הייתי צריכה לדבר אליו ככה-"
היא התחילה להגיד-
משפילה את מבטה-
כנראה מבושה…
"את טועה!
אל תגרמי לעצמך להרגיש רע-
את עשית מה שכל בן אדם הייה עושה-
כל אחד הייה מגיב ככה!-"
קטעתי אותה
"לא נכון!
לא הייתי צריכה להגיב ככה-
לא משנה איך הרגשתי!
איזה פדיחות!
אני לא מאמינה…."
היא אמרה לחוצה
"תאמיני לי שזה כלום!
את צריכה לראות מה אני סובל"
אמרתי והיא צחקה
"שנרד?"
שאלתי
"כן"
היא ענתה
"שניה!"
היא קטעה אותי ורצה לאמבטיה
"אני חייבת להתאפר!
זה נראה זוועה-כמו מפלצת!"
היא אמרה וצחקתי
היא יצאה מהאמבטיה אחרי בערך 2 דקות-
לא היה שום זכר לצלקת שהיתה לה על הפנים עד לפני כמה דקות….
"מוכנה?"
שאלתי אותה
"כן"
היא ענתה בבטחון
ירדנו למטה
בל התקדמה לכיוון המטבח-
כנראה למזוג לעצמה לשתות או משהו….
"בל תזהרי!!!"
כולנו צעקנו לה
אבל זה היה מאוחר מדי
"אחחחחחחחחחחחחחח!!!!!!!!!!!!!!"
בל כבר צרחה בכאבים