מחשבות

מה עם העננים יהיו במקום העצים?
מה עם השמש?
למה היא צריכה להיעלם ולהופיע כל כך הרבה פעמים?
איך יודעים שמישהו עצוב או שמח?
למה הפרח פורח בסתיו?

איך כדור הארץ מסתובב ולמה אנחנו לא מרגישים את זה?
למה כל כך הרבה שאלות,
וכל כך מעט תשובות?
למה הלילה שחור והיום בהיר?
איך אור השמש מגיע עד כאן?

למה אנשים עצמים עניים,
כשהכי נכון זה לפקוח אותם?
למה נוטלים חיים של מישהו אחר בלי לשאול?
הרי צריך לבקש רשות,
זה מה שאמא לימדה.

מה עושים?
למה? איך? מתי? כמה? מי? מה? ומתי?

צריך לעקוב אחרי אחרי החוט, אבל איזה?
יש מיליון!
צריך לבקש עזרה, אבל ממי?
יש אלפים!
צריך לדמיין… אבל מה?
זו החלטה שלכם.

לא תמיד הכל שחור ולבן יש גם אפור.
לא תמיד הכל רע או טוב ש גם בסדר.
איך תמיד אנחנו מוצאים דרך לחיות?
גם עם לא נכון, לפחות בסדר.

הדמעה, הטיפה החלק הקטן הזה!
תמיד חלק ממשהו גדול…

צריך לחשוב כדי להגי לפתרון אבל מה עם הפתרון הוא לא לחשוב?
למה משחקים עם חוקי הטבע?
איך עושים את זה?
למה חושבים שצריך לעזור לטבע?
הוא לא התמודד מצוין עד עכשיו?

אפשר לצייר בעיפרון, במכחול, בטוש או בעוד אלף דברים שונים!
תבחר אתה.

יש דברים שלא אומרים, צריך ללמוד את המילים.

להחליף פרצופים, עניים, דמות!
להחליף זהות!

משהו חדש יתחיל בזמנו. אין להאיץ בזמן.
מה עם כן? מה יקרה?

הגלגלים מסתובבים, עם לא סימן שמשהו לא בסדר.

הכל חורק, טפל בזה מיד!

האור נכבה! משהו רע קורה עכשיו!

השמש מחייכת כאילו כלום לא קרה, העננים קלילים ולבנים. כאילו כלום לא קרה.

הם יודעים… אבל לא אומרים…

"האמת לפעמים כואבת,
לפעמים זה לא כל הזמן!"

צריך לפקוח עניים כדי לראות ועם עוצמים רואים רק חושך.