גברתי המדאם פרק 1 חלק ב
היא רכבה וחלמה רבות היא חלמה על חופש חירות אהבה שמתממשת היא רצתה חתונה מאהבה ולא משידוך עשיר.
האחו הפורח נראה כל כך יפה מעוטר בפרחים אדומים כדם ועצים ירוקים בוהקים שעל ענפיהם ציפורים מצייצות, כמה הייתה רוצה להיות ציפור עכשיו ולעוף רחוק מהביית שבו גרה אשר ברגע זה דומה לבית סוהר.
הרחק באורווה נעזר בקלשון אסף נער הארווה חציר שיספק את הסוסה של המדאם עד ליום למחרת. במגירה קטנה בחדרו הוא חשב אני יחסוך כסף כל פרוטה ופרוטה שאקבל בעבודתי וביום מן הימים אוכל לקחת את מאדם ולברוח רחוק מכן אולי לאנגליה לביתי הישן… אבל הוא ידע שזהו רק חלום ושאין בו סיכוי שיתגשם הרי עד שיחסוך מספיק כסף היא כבר תהיה נשואה בעושר לאציל העשיר הזה.
איזבל נענתה לקריאותיה של רוז לחזור לבית שלה ולפגוש את האציל היא נכנסה לחדר טרקלין מפואר אשר מעולם לא הייתה בו קודם את החדר עיטרו ראשים של חיות פרא שצדו בעלי הטירה הישנה קרובי משפחה רחוקים דובים,נמרים, אילות, זאבים ותנים בעלי פרווה ארוכה ומבריקה כיסאות רבים וכבדים היו בטרקלין בעלי ריפוד מזמש וזהב דהוי שולחן ארוך אחד בודד עמד בפינה ועליו ריח שיכר דוחה שבושל רבות כוסות גדולים ורחבים אגוזים וכמה פירות בתוך קערה כבדה ובשר מיובש ומסריח שהתערבב עם ריח השיכר וגרם לאיזבל בחילה בחדר היו כמה פרצופים מוכרים פרצופו של דוד שלה כמה משרתים ומוזגי השיכר אדונים שהכירה… אבל בצד הפינה עמד איש חסון וגבוה בעל שפם עבה ושיער שחור כפחם עכשיו היא הבינה כי הדיוקן היפה שניתן לה אינו דומה כלל למציאות והאיש שעומד מולה נראה אכזר וקשה היא אינה תתפלא אם תגלה שהוא השיג את כספו במרמה.
דוד שלה קרא לה להתקרב לשלוחן הקטן שישב מולו עוד לפני שסימה לחקור את החדר
״איזבל״ אמר דודה ״חתונתך נקבע ל28 ליולי שנה הבאה״
״אבל זה עוד שנה וחודש ״ אמרה איזבל ״זה מוקדם מידי אני לא אספיק … אני לא אספיק…״
ובמילים אלה היא התעלפה כאשר ריח השיכר באפה התחלף בריחו של נער האורווה שנכנס לחדר ובראשה עוד המחשבה ״אבל לא אספיק לברוח עם אהובי…״
תגובות (0)