המלחמה הגדולה-חלק ו'

לאחר שהבנתם כיצד מתנהלים הדברים ביער קורנהום,יש להתחיל בסיפורנו.

בישיבת הפרלמנט הבאה,שנערכה בעיר האופל,דן הפרלמנט בחולית הליוס ובמשלחת לונה.
"אם צ'יף אקווה תשלח את משלחת לונה,יזעיק הגנרל טרה את רוח ההרים המערביים והרוחות שוכנות האדמה.עולם הרוחות והעולם הגשמי יתערבבו ויהיה תוהו ובוהו."ציין שאנג בחוכמתו.
"אני תומך בגוש הסלע."אמר קודה מיד."הרוח שאנג'יאה נורא תכעס אם הרוחות ישתתפו במלחמה."
"לא אמרתי שצ'יף אקווה חכמה בזה שהיא שולחת את משלחת הליוס.אבל אין בוגדות בכפרים שלנו.גנרל טרה לא יידע על כך אלא כשכבר יהיה מאוחר מדי."אמרה אוריינטל.
"אבל אם משלחת לונה תעבור את מעבר אגניקאי,מאסטר אייריס תשים לב."קודה התעסק בשיערו הארוך,שחרוזים נשזרו בו.
"מאסטר אייריס לא בצד שלנו?"תמהה אוריינטל.
"מאסטר אייריס היא היי-ביי,היא אמורה לשמור על האיזון בעולם.וכולם יודעים שעירוב מכשפות מארץ טרייב יפר את האיזון ביער."
"אין דרך שתוכל להסיח את דעתה?"שאלה אוריינטל בתקווה.
"למה שאעשה את זה?"
"בצידו של מי אתה?!"היא כעסה.
"בצד של אף אחד אוריינטל.אני רק רוצה שתראי את הסיכונים."
"הסיכונים לא מעניינים אותי! נמאס לי מהמלחמה המזופתת הזאת!"
"לכולנו נמאס.תקשיבי בבקשה אוריינטל."ביקש קודה כמעט בתחינה.
אוריינטל נרגעה ושבה לכיסאה.
"את לא היחידה,"התחיל קודה."שתוכניות המלחמה לא מתאימות לה.אל תיעלב שאנג,אבל אני פוחד לשלוח את איילה אל צבא האדמה.ואם הם יהרגו את כל החוליה?"
"אני לא נעלב,אתה צודק."אמר שאנג והקדיר את פניו.
הפרלמנט התאסף בבניין קטן ונטוש בכיכר העיר,איש לא נכנס לשם בדרך כלל.בדרך כלל.
קרייסוס,שישב מול הדלת,פער את עיניו החומות כאילו ראה מפלצת."מרגל!"הוא צעק,הוא קם וירה להבת אש כחולה לעבר הדלת במהירות הבזק.צעקה עמומה נקטעה באיבה והחדר שב להיות שוב שקט."מה קרה? מה עשית?"שאלה אוריינטל בדאגה."מרגל מהאזור הדרומי."אמר קרייסוס בשלווה.
החבורה הביטה לעבר הדלת,גופה מפוחמת חסרת צורה נחה במפתן הדלת.אוריינטל הסבה את עיניה בגועל.
"איכס…"שאנג ביצע תנועת משיכה מלמטה למעלה ועפר כיסה את הדמות.
"למה הרגת אותו?"שאל קודה.
"הוא היה מרגל,מהאזור שלי.זה היתרון להרג באש,לא נשארות עקבות."
אוריינטל כיווצה את כתפיה ובחילה גאתה בה.
"אל תדאגי יפתי,הוא היה סתם תלמיד חסר משמעות."אמר לה קרייסוס.
אוריינטל נאנחה."המלחמה משפיעה גם עליך קרייסוס.אתה נהפך כועס וחסר סבלנות,ואכזרי.תזכור מה שאמרת לי פעם,לפני הרבה שנים.'אש היא חיים,ולא סתם זעם ונקמנות.'."
"לא שכחתי את זה."הוא התגונן."אבל אמרת בעצמך,אנחנו במלחמה עכשיו.הרחמנים מפסידים."
"אני תומך בו.הרחמנים מפסידים."אמר שאנג.
"להיות רחמן,לא הופך אותך לחלש."חתמה אוריינטל את השיחה.

כשחזרה אל כפר מכשפות המים,חיכתה לה הפתעה מאמה.