הרעש מאחורי השתיקה- פרק 4.
"רייל?" שאל אותי רובי כשראה שאני לא עונה.
"אני..אני חייבת ללכת" אמרתי ורצתי משם.
"מטומטמת, את פשוט מטומטמת" מלמלתי לעצמי תוך כדי שאני רצה. הדמעות כבר היו בחוץ, לא יכולתי להפסיק, זה פשוט יצא ולא הייתה לי דרך להחזיר אותן, הן זלגו מעצמן.
רצתי בין התלמידים לכניסת בניין בית הספר, אף אחד אפילו לא העיף לעברי מבט. וטוב שכך.
אני כזאת מפגרת, ברור שהוא יאהב את היילי , למה שהוא יאהב אותך?
~נקודת מבטה של היילי~
בהיתי בו.
הוא צחק עם החברים שלו אבל שמתי לב שהוא מסתכל לנקודה לא ברורה, הוא כיווץ את גבותיו מעט וסימן לחברים שלו שהוא כבר חוזר.
הוא לא ניתק את מבטו מאותה נקודה. ואני? לא יכולתי לנתק את מבטי ממנו. העפתי מבט לשאר הבנות שהיו בחצר..בוהות בו בדיוק כמוני.
הוא רץ לעבר בניין בית הספר.
כיווצתי את גבותיי ועקבתי אחריו במבטי, לאן הוא הולך?
"שלום" התיישב לידי רובי.
"רובי מה אתה עושה פה? לא הלכת עם ריילי?" שאלתי כשאני לא מורידה את מבטי מדין, אלוהים. הוא כלכך חתיך!
"היא אמרה שהיא צריכה ללכת" אמר ומשך בכתפיו.
"צריכה ללכת?" שאלתי לא מבינה והבטתי ברובי.
"זה מה שהיא אמרה לי" הוא אמר.
"רובי מה אמרת לה?" שאלתי אותו בכעס. אין סיכוי שריילי תפסיד זמן איכות עם רובי. היא לגמרי מאוהבת בו.
הוא הביט בי מהסס. מתלבט אם להגיד או לא, אני הולכת להרוג אותו אם הוא אמר לה משהו שפגע בה.
אני לא מבינה איך הוא לא שם לב. אני פשוט לא מבינה..
"בסך הכל אמרתי לה..ש..אני, היילי אני אוהב אותך" הוא אמר והחזיק בידי.
"אמרת לריילי שאתה אוהב אותי?! מה אתה דפוק?" צעקתי עליו בכעס והתנתקתי מידו, הולכת משם כמה שיותר.
הוא אוהב אותי?
הוא אמר את זה לריילי?
הילד אידיוט.
~נק'ודת מבטה של ריילי~
רצתי במסדרונות , בין תלמידים מבולבלים וחסרי התחשבות שצועקים עליי כי אני רצה ולא שמה לב אליהם. אבל.. לא היה לי אכפת. חום תקף אותי. הדמעות התחזקו מצעקה לצעקה, רק חיכיתי להגיע לכיתה , בתקווה שהיא ריקה..
פתחתי את דלת הכיתה. ראיתי כמה תלמידים יושבים על הכיסאות לא לומדים או משהוו, טרקתי את הדלת והסתובבתי לחזור לרוץ, זה היה עניין של שניות עד שנתקעתי בחזה של… דין.
"לעזאזל" מלמלתי .
הוא נראה מודאג יותר מאשר מבולבל .
"היי את ב…" הוא כיווץ את גבותיו והתחיל לשאול אך הוא לא הספיק לסיים ואני רק הנהנתי בראשי לשלילה וברחתי ממנו- כמה שיותר רחוק ממנו.
"ריילי" שמעתי צעקה מוכרת תוך כדי שאני רצה.
לא טרחתי לענות לה בכלל, זה בגללה. הכלל בגללה. הכל בגלל היילי.
למה הוא היה חייב לאהוב דווקא אותה.
"ריילי תעצרי" היילי תפסה אותי שנייה לפני שנכנסתי לשירותים.
"היילי עזבי אותי" אמרתי והשתחררתי ממנה, נכנסת לכיוון השירותים.. היא נכנסה מיד אחריי.
"הוא אמר לי" היא אמרה.
העפתי אליה מבט והתיישבתי צמוד לקיר.
"אני שונאת אותו" מלמלתי.
היא צחקה והתיישבה לידי.
"לא נכון , את חולה לו על התחת" אמרה וליטפה את שיערי.
גיחכתי. "טוב נוו על מי אני עובדת" אמרתי ומשכתי באפי.
"אני אוהבת אותו" אמרתי וניגבתי קצת את הדמעות כשאיימי וחברותיה נכנסו לשירותים.
"שמעת רייצ'ל? היא אוהבת אותו" אמרה איימי לחברתה בהתלהבות מזוייפת ואז הביטה בנו במבט מזלזל וגיחכה.
"אהבה חנונית" היא אמרה וחברותיה צחקו.
"ממש מצחיק" אמרה לה היילי.
איימי באה לענות לה אבל לפני שהיא הספיקה להגיד הקדמתי אותה.
"עזבי אותה הייל, בואי נלך" אמרתי להיילי בשקט וקמתי. היילי הנהנה וקמה גם.
"כן תקשיבי לחברה החנונית שלך, שלא תדביקי אותי בחנוניות שלך" אמרה ויצאנו מהשירותים.
"באמת? זה הכי טוב שלה?? 'להדביק אותה בחנוניות',מיי גאד, היא-כזאת-פתטית-!" אמרה היילי כשיצאנו מהשירותים.
הייתי במסעדה. בחדר הקטן שמאחוריי המטבח. ישבתי על שרפרף והעתקתי בעדינות את התמונה שהייתה מונחת על הרצפה.
"ריילי למה את לא…מה את עושה?" נכנס רוס.
"מ..מציירת, אני חוזרת" אמרתי וקמתי מהשרפרף הרעוע.
רוס חטף לי את הדף מהיד.
"היי, זאת..זאת.."
"ריהאנה" השלמתי אותו.
"כן, היא! את ציירת את זה?" שאל אותי.
"כן"
הוא הביט בתמונה שהייתה מונחת על הרצפה, באתי לקחת לו את הציור אבל הוא לא נתן לי.
"וואו זה מדהים, זה ממש דומה" הוא התלהב והחליף מבטים מהירים בין התמונה לציור.
"לא זה עדיין לא מוכן" אמרתי וניסיתי שוב לחטוף לו את הדף ללא הצלחה.
הוא התעלם ממני והמשיך להתפעל ולהביט בציור ובתמונה שוב ושוב.
"אני לא מבינה, את מי אתה מחפש?" שמעתי מתוך הדלפק את מריה שואלת.
יצאתי לכיוון המטבח והצצתי על הדלפק.
דין?
"אני לא ממש יודע איך קוראים לה, אני רק יודע שהיא עובדת פה.." הוא אמר והשעין את ידיו השריריות.
"אתה מחפש מישהי שאתה לא יודע איך קוראים לה?" שאלה מצחקקת. מריה מצחקקת?
חזרתי במהירות לחדר הקטן מאחוריי המטבח. חטפתי לרוס את הציור והוא הביט מי מבולבל.
"אני אעשה לך טובה, ואתה תעשה לי טובה."
תגובות (8)
ואו…. זה סיפור מדהים. ממש טוב! אהבתי -5-
ואו…. זה סיפור מדהים. ממש טוב! אהבתי -5-
אומג, הוא בא לחפש אותה?
אעאאע תמשיכי
תמשיכי!!!
ברור שאנחנו אוהביםם תעלי עודד פליזזושש
ואו!!!!!!!!!!! (קוראת חדשה…)
תמשיכי כמה שיותר מהר!!!
מה את רצינית?
יצא לך פרק ממש טוב!!
ואני לא אומרת סתם.
מחכה להמשך!! :)
תמשיכי