winchestergirl
סליחה שלוקח לי כל כך הרבה זמן לעלות פרקים , כל הפרקים כבר כתובים לי במחשב , פשוט אני כמעט ולא מתחברת למחשב וגם אם כן זה כדי לעלות לכם פרק .
אה , וגם רציתי להוסיף שממש רציתי כבר לעלות את הפרק הזה כי מפה מתחיל כל האקשן מקווה שתהנו משאר הפאנפיק ומהדמות שהמצאתי רבקה (:

מבוך המוות פרק 5

winchestergirl 06/02/2014 950 צפיות 3 תגובות
סליחה שלוקח לי כל כך הרבה זמן לעלות פרקים , כל הפרקים כבר כתובים לי במחשב , פשוט אני כמעט ולא מתחברת למחשב וגם אם כן זה כדי לעלות לכם פרק .
אה , וגם רציתי להוסיף שממש רציתי כבר לעלות את הפרק הזה כי מפה מתחיל כל האקשן מקווה שתהנו משאר הפאנפיק ומהדמות שהמצאתי רבקה (:

"אנחנו חייבים להתקדם"
"אבל רגע דוקטור .. תסביר לי מה קורה פה"
"הוא משחק איתנו .. הוא משחק עם המוח שלנו"
"היחיד שמשחק פה עם המוח שלי זה אתה אז כדאי שתתחיל לדבר ומהר "
"את לא סתם פה רבקה .. את פה כי שיגרו אותך לפה, אם לא הייתי מכיר את הבן אדם ששיגר אותך לפה כל כך טוב אז הייתי אומר שזה למטרה טובה , אבל רבקה כדאי שתתחילי ליישם שאת לא פה למטרה טובה .. ומה שלא יקרה .. אני רוצה שתדעי שאני לא אשם … אני לא שיגרתי אותך לכאן ואני גם אף פעם לא רציתי שכל זה יקרה "
"דוקטור … הדבר היחידי שאני מבקשת ממך הוא להגיד לי את האמת , אני לא רוצה שתשקר , אני רוצה שתגיד לי את האמת כמה איומה שהיא תהיה "
הוא הסתכל עליי במבט נואש כאילו העדיף לשמור את האמת לעצמו ופחד מהתגובה שלי …. אבל הוא לא מבין שאם הוא ישקר לי יהיה עוד יותר רע .
" הבן אדם ששיגר אותך לפה רוצה במותי .. הוא אויב ישן שלי , קוראים לו המאסטר ."
"הוא אחראי לכל זה?"
"כן …. אבל הבעיה היא שהוא משחק במוחות שלנו . אנחנו לא באמת ביער .. וגם לא במבוך , אנחנו עדיין במדבר …. זה הכוכב לכת הזה , משהו לא בסדר בו"
כוכב לכת? אז זה לא מדבר ? זה פאקינג כוכב לכת אחר? אני מרגישה ממש מוזר . אני בחלל .
"אז מסתבר שאני יותר רחוקה מהבית ממה שחשבתי "
"רבקה חשוב לי מאד שתקשיבי לי . את רואה יער .. אני רואה מבוך , בכל אחד מהמקומות האלו אורבות לנו סכנות "
"רגע .. אז אם אנחנו במקומות שונים .. איך אנחנו עדיין ביחד?"
"את לא מבינה רבקה ?? זה הכל בראש שלנו . אנחנו לא באמת איפה שאנחנו חושבים שאנחנו .. הכל אשליות "
"אני לא יודעת מה איתך .. אבל אני לא רואה שום סכנה "
"יש סכנה יותר גדולה ממה שאת יכולה לדמיין לעצמך אי פעם"
"עכשיו אני מפחדת"
"אנחנו צריכים להחזיק ידיים , כי אם נתפצל אנחנו נלך לאיבוד ואף פעם לא ניפגש שוב "
"אל תעזוב אותי"
כל מה שרציתי זה שהוא לא יעזוב אותי, לא אכפת לי כבר מי הוא .. מה הוא . אני רק לא רוצה להיפרד ממנו . אני רוצה לצאת מכאן בשלום . אני רוצה שהאיש הזה ישמור עליי . שיהיה המגן שלי ואף פעם לא יעזוב אותי .
"אני צריך שתתארי לי במדויק איפה המלאך נמצא"
"בשביל בצד ימין"
"לא טוב .. לא טוב"
הוא התחיל להשתגע ולהסתובב מצד לצד , מה קורה כאן? מה יש לו מהמלאך הזה ? .. רק רגע .. המלאך נעלם . מה?
"אממ דוקטור .. "
"לא עכשיו רבקה לא עכשיו .. אני מנסה לחשוב "
"דוקטור זה חשוב"
"מה את רוצה?"
"המלאך…"
"מה איתו?"
"הוא נעלם"
הוא נעצר והשתיקה אפפה באיזור הוא בהה בי במשך דקה בלי להוציא מילה והסתכל עמוק לעיניי
"רבקה … לא משנה מה תעשי .. אל . תסתובבי . אחורה."
התחלתי לפחד עוד יותר , הזעתי ברמה מטורפת ,רעדתי מפחד אבל המשכתי להסתכל בעיניו החומות היפות והפחד לא השתלט עליי .. כל מה שרציתי באותו הרגע זה להמשיך להתסכל בעיניו החומות והעדינות ולהרגיש בטוחה .רגועה . אבל לצערי זה לא היה המצב .
"בספירה שלי תרוצי" הוא לחש לי תוך כדי בהיהה בעיניי
"1" לא בבקשה לא . אני לא רוצה.
"2" אוי לא , זה מגיע
"3" הזמן הגיע .
"תברחי" הוא צרח
התחלנו לרוץ ישר , רצנו הכי מהר שיכולנו , הוא החזיק את ידי ולא הרפה , רצנו ורצנו אפילו לא ידעתי כמה זמן , כמה דרך רצנו או אפילו ממה בורחים כי האמת , לא ראיתי כלום מאחוריי .בדרך גם פנינו לכמה סמטאות
"קדימה בואי נמשיך למה נעצרת?!!"
"אני לא יכולה דוקטור , יש פה חומה "
הוא קפא במקום למשמע אוזניי , והסתכל בי במבט מנחם , כאילו אני הולכת למות והוא שם כדי שאני לא ימות לבד . הוא התחיל לצעוד כמה צעדים מבעד לחומה ונעלם מאחוריה ולא חזר במשך כמה דקות
"דוקטורררר !! חזור!!" צעקתי
"אני לא יכולללל ! אני תקוע מאחורי החומה , תקשיבי לי טוב רבקה "
התחלתי להרגיש משהו מאחוריי , הסתובבתי ולא היה כלום , ניכנסתי לפאניקה שמעתי רעשים כאילו מישהו נמצא פה אבל מסתתר
"רבקה ! זה רק בראש שלך את חייבת להפיל את החומה "
"אני לא יכולה "
"את יכולה רבקה .. את חייבת לחשוב .. החומה היא רק בראש שלך .. היא לא קיימת .. המאסטר המציא אותה "
לא הצלחתי להתרכז או לחשוב , פחדתי מידי . כל מה שחשבתי עליו זה מה שנמצא מאחוריי , ופתאום נהיה שקט עד ששמעתי צעקה מבעד לחומה
"רבקה .. אל תסתובבי אחורה .. לא משנה מה תעשי .. או כמה תפחדי .. אל תסתובבי אחורה "
לא יכולתי . המתח הרג אותי .הסתובבתי אחורה וכמעט התעלפתי למראה עיני . אני חושבת שזה היה הדבר הכי מפחיד שראיתי כל חיי . אבל רגע .. אני לא מבינה .. זה אותו המלאך שהיה קודם לכן שנעלם?
"רבקה לא ! את חייבת להקשיב לי . אל תמצמצי . "
"מה? לא למצמצץ?"
"פשוט תעשי כדבריי תסתכלי עליו ואך תמצמצי"
זה היה גדול עליי יותר מידי , לא למצמץ? מה זה השטויות האלה עכשיו?
"מלאך בוכה.." הוא לחש מבעד לחומה
"מה זה מלאך בוכה ?" אמרתי בעודי מסתכלת על המפלצת הזאת ומשתדלת לא למצמץ
"בטעות מיצמצתי" צעקתי וברגע שמיצמצתי שוב הוא התחיל להתקרב אליי יותר ויותר
"רבקה , את חייבת להפיל את החומה !" הוא צעק
"אני לא יכולה להתרכז"
"את חייבת!"
"אני עוצמת עיניים … אחרת אני בחיים לא יצליח "
"לא ! אם תעצמי עיניים את תמותי !"
"אלא אם כן אני יפיל את החומה"
"רבקה! יש סיכוי גדול שלא תצליחי ! ואם את לא תצליחי .. את תמותי"
"אתה לא מכיר אותי חמוד .. אני אוהבת לקחת סיכונים "
"רבקה אני מבקש…. אל תעשי את זה "
"אין בררה דוקטור … זה או שנמות או שאני ייקח את הסיכון "
הוא השתתק למשמע אוזניו .. כניראה הבין שאני צודקת כי באמת זה לא משנה מה נעשה נמות בכל זאת .. אבל אם אני ייקח את הסיכון יש סיכוי שיצליח .. אין טעם לברוח מהאמת . הסיכויים שאני לא יצליח יותר גדולים מהסיכויים שאני יצליח . אבל אם אני לא ינסה .. אני ימות . ואם כבר למות .. אני רוצה למות בידיעה שניסיתי . ניסיתי לחיות . וזה בעצם הדבר הכי משמעותי שעשיתי כל חיי .. ואולי גם האחרון .
"סיפרתי לך פעם שיש לי בעיות קשב וריכוז ?" התחלתי לספר לו , זה היה ממש מצחיק כי זה התחיל להלחיץ אותו יותר
"לא"
"טוב מאד"
ובתוך שניות ספורות עצמי את עיניי .


תגובות (3)

עכשיו אני מפחדת! ~בכי בכי~
לא רציתי להיזכר בפרק הזה :'(

06/02/2014 12:47

מושלם!!! אני מתה על דוקטור הו! מחכה (כול שנייה ושנייה) לפרק הבא!!!!!!!!!!!!!!!

06/02/2014 13:18

מלאכים בוכים זה בערך הדבר שהכי מפחיד אותי. ועכשיו אני פוחדת.
תמשיכי!! וממש אהבתי את רבקה >

06/02/2014 13:28
11 דקות
סיפורים נוספים שיעניינו אותך