"מתרחק..כי מגיע לך טוב באמת!!" 19 אחד לפני אחרון..

פרק קודם:
מי אני יהיה עכשיו?
אותה ילדה ממורמרת ומדוכדכת?!
אני.רוצה.את.האהבה.שלי.בחזרה!

פרק 19:
שבוע שלם שלא שמעתי ממנו,אני לא חושבת שמשהו הולך שם..לא חושבת שבכלל מתקדמים שם העניינים.
אני בחיים לא הרגשתי חרא עם עצמי,ויותר גרוע,לא הפסקתי לבכות.
ניראלי שהדמעות בעיניים שלי יכלו למלא את הכינרת,
היו יכולים לעשות איתן בריכת דגים,
היו יכולים לעשות הכל עם מים!!
אמא שלי אפילו אמרה לי שזה בזבוז מים.
לא הלכתי לבצפר ואני גם לא הולכת..
אני כל היום סגורה בבית..
בחדר..
לבד..
עם המחשב,
השירים,
והשוקולד..

קמתי בבוקר,יום ראשון..יום חדש,מקווה גם לדברים חדשים..
אמא אמרה שהיא רוצה שאני אלך לבצפר אבל לא הסכמתי.
לא מוכנה נ-ק-ו-ד-ה-!!
חבר שלי צריך הסכלה בדיוק כמוני ואם הוא לא יקבל אחת כזאת,למה שאני יקבל??!!??!!
"אמא מה יש לאכול?, שאלתי אותה כשירדתי במדרגות המובליות למטבח.
"|האמתי,שרוני אמור להגיע להכין לך ארוחת בוקר,זה היום החופשי שלו מהמלון ואני מאחרת למלון,אז ביי חמודה שלי" היא אמרה ונישקה לי את המצח..
האמת,מתאים לי רוני..
התגעגעתי אליו..
המחשבות רצות לי בראש,ושמעתי דפיקה בדלת.
"מי זה?" שאלתי..
"הילד שמכין טוסטים" הוא אמר ויכולתי לשמוע את החיוך שלו מהדלת..
פתחתי אטתה טיפה,ואז פתחתי לרווחה והוא נכנס..
"רוני מה אתה מכין לי לאכול?אני גוועת.." אמרתי לו ושמתי את היד על הבטן..
"האמת,שתכננתי משהו יותר טוב" הוא אמר עם מבט זומם..
"מה נו.." אמרתי וחייכתי טיפה..
"אני רוצה לגרום לך קצת לצאת מהבית,את לא ראית אור יום שבוע וחצי,מגיע לך לצאת,ואני מביןןןןןןןן שדור לא יוצא מהמכון וגם לו מגיע ומי את שתצאי מהבית כשחבר שלך תקוע בתוך מכון גמילה,אבל תאמיני לי,שהוא היה מת עכשיו שתצאי,ושתטיילי קצת.." הוא אמר והוא צדק לחלוטין..
"טוב..אבל אם יוצאים,אני כבר אומרת לך,שאני רוצה לקנות לי בגדים וואנס חדשות,אז אתה יכול להתמודד עם זה?" שאלתי אותו וחייכתי חיוך קטן..
"חבר שך התמודד עם כל זה" הוא שאל אותי..
וחשבתי על דור..זה קשה לחשוב על בנאדם שכ'כ חשוב לך ואתה לא נמצא ליידו..
"כן" אמרתי וציחקקתי,ועליתי להתארגן.
לבשתי את זה –> http://www.polyvore.com/cgi/set?id=112519794
וירדתי למטה..
"פשייי,ממי למדת להתלבש ככה?" רוני שאל אותי..
"חח..ג'סטין והג'נוסקיאנס" אמרתי לו ושמתי את הביטס עם האוזניים..
"ספרי לי דרך על הג'נוסקיאנס,נשמעים BETTER מג'סטין" הוא אמר וחייך.
אני אוהבת להתלבש בבגדים שקשורים לעכשיו,ואם הם לא קשורים לאופנה של עכשיו,אז לפחשות כאלו שיהיו..סוואגים (?)..
"נו אמרת שתספרי לי מי אלה הג'נסקואינס" רוני אמר לי כשהיינו באוטו..
"אה נכון" אמרתי לי..
"נו מי אלההה?" הוא אמר..
"להקה מאוסטרליה,חמש הבנים של חיי,יש שם תאומים..לוק וג'יי..אבל ג'סטין הוא ה-איידול שלי…הם שניים..מה עוד?" אמרתי לו..
"תגידי,מה אם אני ידפיס לך חולצה שלהם עכשיו..איך תגיבי?" הוא אמר..
פתחתי את העיניים וחייכתי והנהנתי עם הראש 'כן כן כן' כמו תינוקת..
"טוב בהמה.." הוא אמר וציחקק..
רוני הוא כמו אח שלי,ואינמצב שהוא ינסה לנשק אותי או להשכיב אותי,הוא אחד מהאנשים שאני הכי יכולה לסמוך עליהם.

"די להיות דביל" אמרתי לו כשיצאנו מהאוטו ונתתי לו מכה בעורף.
"נו מה כולה אמרתי לך שנדפיס לך חולצה של ג'יי ערום על החולצה למה תמותי?" הוא אמר והתכופף שאני לא ייתן לו עוד מכה..
"לא נורא..אבל אתה באמת מדפיס לי?" שאלתי אותו,עכשיו תראו איך עוד 3 שניות הוא מתרחפן..
3
2
1
"וואלה,אל לא סומכת עליי?לא מאמינה לי?וואלה איזה מין אחות את?אה?אה|?אה?אה?אה?אה???וואלה לא באה לי בטוב!!וואלה כן מדפיס!!ואלה בואי תעלי על הגב אני לוחק אותך לחנות,עכשיו!!, הוא אמר את כל המשפט תוך שלוש שניות ולא הפסקתי לצחוק,הוא הנהן עם הראש כזה 'ל' וציחקק יחד איתי..
קפצתי לו על הגב והוא לקח אותי לחנות שמדפיסים בה..
"שלום,מה תרצו?" היא שאלה..
"חולצה של הג'סקוניקייאיקם" רוני אמר כמו אידיוט ולא הפסקתי לצחוק..
"אני מצטערת,אני לא יודעת מי הם,אבל אתה יכול לחפש תמונות שלהם.." היא אמרה וצחקה..
ירדתי מהגב של רוני והלכתי למחשב שלה..
חיפשתי בגוגל the janoskians ומצאתי תמונה יפה,אמרתי למוכרת שתדפיס לי על החולצה.
"רונרון,אני בוחרת גם לך משהו לחולצה..אבל אתה לא מסתכלם,וכשאנחנו יוצאים מהחנות אתה לובש אותה,ולא מסתכלם עליה עד שאנחנו נכנסים הבייתה עם הרגל השמאליי שלנו!" אמרתי לו וחיפשתי..
מצאתי תמונה של ג'סטין,שכשהוא היה צעיר,והיה רשום למטה BELIEBER FOREVER! קצת פאדיחות לא יזיקו..
רוני ענה לפלאפון ומהר ביקשתי מהמוכרת שתדפיס לי את זה..
"רוני,סיימת?" שאלתי אותו..
"כן" הוא אמר וחייך..
"ביי תודה" אמרתי למוכרת והיא הנהנה לחיוב וחייכה..
"אני מקווה שזה לא משהו שאחר כך יצחקו עליי,כי את תמותי!" הוא אמר וחייך..
"אל תדאגגג" אמרתי לו וניסיתי לא לצחוק!
"בוא" אמרתי לו והכנסתי אותו איתי לשירותים של הבנות וסגרתי מהר את הדלת..
"תעצום עיניים" אמרתי לו והוא עצם..הפשטתי לו את החולצה וניסיתי שלא להבות לו בקוביות האלו שיש לווו!!
"זהו" אמרתי וצקחתי..
"אוי רגע אל תפתח את העיניים" אמרתי והוצאתי אותו מהר מחוץ לשירותים..
"איך אני?" הוא שאל..
"חתיךךךך" אמרתי..
"בוא אנעי יצלם אותך לאיסנטה"אמרתי וצילמתי אותו,והעלתי..
"זהו..אתה פרפקט" אמרתי ולא הפסקתי לגחך..
כולם הסתכלו עליו..

הגענו הבייתה ורוני
כל הדרך חפר לי מה יש על החולצה שלו.
"טוב אתה מוזמן ללכת לראות מה יש לך על החולצה" אמרתי לו כשנכנסנו לבית.
"רצתי לא הלכתי רצתי" הוא אמר ורץ בטיל לשירותים.
"לליעיייייייייעייעיעיעיייירררררררררוןןןןן אני רוצחחח אותךךך" הוא צרח וירד בטיל למטה,ויצאתי מהר החוצה כדי להסתתר ממנו..
הדוור של הדואר הגיע עם מכתב בשבילי..
"איפה..לירון?, הוא שאל בקול הרוסי שלו..
"אני" אמרתי וחייכתי..
"בבקשה,המשך יום טוב" הוא אמר והביא לי את המכתב..
על המעטפה היה כתוב 'מכון הגמילה סתיו'
פתחתי מהר את המטעפה ורוני נתקע בי,כנראה שהוא רדף אחריי..
קראתי את המכתב.
והדמעות התחילו לזלוג..
שוב..