תן לי שנייה אחרונה

תן לי לשקוע באפלה של בדידות,
שלא נגמרת לעד.
תן לי עוד רגע כדי לצרוח את נשמתי,
עד שהרגיש מסופקת.
תן לי לחיות בבועה, בלי אנשים שיחתכו אותה בסכין,
שיהרסו אותה במו ידם.
תן לי להרגיש את הכאב החד שבליבי,
מתפשט לכל הכיונים,
קורע כל מיני אנשים,
צורב ושורף את נשמתם.
תן לי לראות את הדמעות הקרות זולגות מעיניך,
כדי שאולי אוכל להבין יותר טוב כמה פגעתי בך,
כדי שאבין שאולי הפעם עשיתי טעות.
תן לי לשמוע את קולך לוחש, קורא לי לחזור,
מנסה להניע אותי חזרה מין השאול.
תן לי לחבק אותך, לנעוץ בך את ציפורניי הארוכות,
עד שדם ייצבע את קצוותם.
תצרח עליי, תגיד שהייתי רעה ואנוכית כלפייך,
אל תשמור את האדישות הרכה בפנים.
תכה, תבכה, תחתוך, תשבור,
תראה לי שאכפת לך, שאתה רוצה לשנות משהו.
תבכה ותאמר שאני טיפשה שאיבדתי אותך,
שיכולת לעזור לי.
תיתן לי שנייה אחרונה מזמנך, רק כדי לנשק את שפתייך הרכות,
תיתן לי שנייה אחרונה מזמנך, כדי לומר את כל מה שמעולם לא אמרתי,
כל מה שמעולם לא העזתי להודות בו.
תיתן לי רק מבט, אחד אחרון, שאולי יעיר אותי מין הסיוט המתמשך והמתפתל,
תיתן לי רק מבט, אחד של שתיקה, שלא יגיד דבר.

תן לי לשקוע באפלה של בדידות,
שלא תיגמר לעד.
תן לי להרגיש מנצחת הפעם,
למרות שאני המפסידה, כמו בכל פעם.
תן לי לחיות עוד שנייה אחרונה,
כדי להרגיש מסופקת,
ונטושה.