עבריינים צעירים חוזרים למוטב?! פרק 1+2

"נווו רד למטה דין" אימי צעקה מהסלון.
"אני בא "צעקתי חזרה, דוחף את ערימת הבגדים האחרונה למזוודה.
איזה עצביים היום אני הולך לפנימית החזרה למוטב, זה פנימיה לעבריינים צעירים עם עבירות קלות שאפשר עוד "להציל אותם" אנערף , יעני שאפשר להחזיר אותם למוטב או מה שזה לא יהיה.
או במילים אחרות או פנימיה הזאת או ללכת למוסד לעבריינים צעירים.
"דין!" צעקה אימי.
"אני בא אמא תרגעי" אמרתי בעודי יורד במדרגות עם המזוודות שלי.
"הי, דוד חשבתי כבר שבחיים תרד אנחנו נאחר" אמרה שקד, הידידה הכי טובה שלי. יש לה שיער חלק שחור עם קצוות אדומים ועיניים חומות כמעט ושחורות, היא רזה ,גבוהה וקרציה אמתית אבל אני אוהב אותה היא כמו אח קטן שאף פעם לא היה לי.
"היי בחזרה, ומה את עושה כאן? וממתי איחורים זה דבר שמדאיג אותך?" שאלתי אותה.
"דההה באתי לאסוף אותך דביל. ומאחר שלא באלי ללכת למוסד, כדי שלא נאחר אתה יודע טעות אחת והם שולחים אותך החראות האלה" אמרה.
"את סתם מגזימה" אמרתי.
העמסנו את המזוודות לתא המטען ועלינו על האוטו והתחלנו לנסוע….

גם שקד הולכת איתי לפנימיה, טוב כי די ביצענו את "הפשע" ביחד. איך אני אומר את זה בעדינות דיי שרפנו את הבית ספר שלנו, אבל זה היה בטעות.
לפני שבועיים ביום שבת אני ואלמוג פרצנו לבית ספר שלנו, בשביל לגנוב תשובות למתכונת שהייתה אמורה להיות לנו יום ראשון. זה של מנהג שלנו שהתחיל מאז שאנחנו בתיכון יעני שנה שעברה (אנחנו עכשיו כיתה י"א) לגנוב את התשובות לכל מבחן שהיה לנו, טוב לפחות עד עכשיו.
בכל אופן הדפסנו את התשובות למבחן ממחשב בית הספר. רק שהפעם עישנו שם ואחד מאיתנו שכח לכבות את הסיגריה שעשן (לא יודע מי שנינו עישנו), ושני הסיגריות שעשנו דיי היו על ערמת דפים שהייתה מונחת על שולחן מעץ. ובלי ששמנו לב כל השולחן עלה באש, ניסינו לכבות את השריפה אבל לא הצלחנו אז פשות ברחנו אל מחוץ לבית ספר. וכל הבית ספר עלה באש.
היינו אמורים ללכת למוסד לעבריינים צעירים. רק בגלל הקשרים שיש לאבא שלי, ועורך דין ממש אבל ממש טוב הצלחנו לצאת מזה. והשופט המניאק החליט לשלוח אותנו לפנימיה הזאת…

"היפיפייה הנרדמת הגענו תתעוררי" אמרה לי שקד. וניערה אותי.
"דוד יש לך מזל שאת בחורה" אמרתי לשקד.
"כן בטח, אתה סתם מפחד אני יכולה לכסח אותך מכות" אמרה שקד.
"מה שתגידי" אמרתי. בעדי יוצא מהאוטו.
"אוו מה נפגעת נסיכה" אמרה שקד, מתאפקת לא לצחוק ויוצאת מדלת מושב הנהג.
"אה ככה, בסדר את יכולה לשכוח מזה שאני יעזור לך לשכוב את המזוודות שלך" אמרתי והוצאתי את המזוודות שלי מתא המטען.
"נוו דין, סליחה. נו צוחקים איתך אל תהיה רשע" אמרה.
"רשע" אמרתי, ועשיתי את עצמי מתחיל ללכת אם המזוודות שלי. איך אני אוהב להתעלל בה ככה,זה אף פעם לא ימאס לי .
"נו דיןן בבקשה, אתה כזה חתיך ומושלם ומלך בבקשה תעזור לי אם המזוודות" אמרה אלמוג.
"בגלל שביקשת כל כך יפה אז אני יעזור לך" אמרתי מתאפק לא לצחוק.
"יששש! טאנקס דוד" אמרה וחיבקה אותי.

נכנסנו בשער של הפנימיה שהיה מוקף בשומרים כנראה שממש רוצים לשמור עלינו בפנים שיהיה.
נכנסנו לבניין עצמו ולהגיד את האמת המקום הזה נראה דווקא דיי טוב.
"היי לא ראיתי אותכם פה אף פעם אתם חדשים" שאלה או יותר נכון צעקה איזה נערה גבוהה, רזה וקרחת עם עיניים כחולות, שרירית עם קעקועים בכל מקום.
"כן היי אני אלמוג וזה דין" אמרה שקד.
"את יודעת איפה המזכירות" שאלתי, והיא כיאילו לא שומעת וממשיכה ללכת.
"אוווקיי" אמרה שקד.
"היי שלום! אתם חדשים נכון" שאלה נערה רזה, ונמוכה יחסית עם שיער חום גלי ועיניים חומות עמוקות.
"כן " אמרתי
"אז ברוכה הבאה אני תהל, אל תתיחסו אל ג'והאנה היא כזאת. אתם צריכים עזרה במשהו?"שאלה תהל.
"כן, את יודעת איפה המזכירות?" שאלתי.
"כן, בואו אני יראה לכם" אמרה תהל.
הגענו אל המזכירות, המזכירה הביאה לי ולשקד דף עם הלוז זמנים ומפתחות (כל אחד לחדר אחר כמובן) לחדרים. שקד הלכה עם תהל מכיוון ששיניהם באותו חדר או משהו כזה.

הלכתי לחדר ופתחתי את הדלת. והדבר הראשון שאני רואה זה שני בחורים רבים מכות ועוד אחד שניסה להפריד.
שמתי את המזוודות בצד ועזרתי לזה שניסה להפריד ביניהם להפריד ביניהם. הצלחנו להפריד ביניהם אני תפסתי אחד והוא את השני. עד שהם נרגעו ושיחרנו אותם.
"תודה ושאלה קטנה מי אתה?"שאל אותי שיער שחור ועיניים אפורות כסופות עם ג'קט. זה שעזרתי לו להפריד בין השתיים שרבו.
"דין אני חדש פה לפני 10 דקות הגעתי" אמרתי
"איזה אחלה של קבלת פנים עשינו לך אה. אני אלכס" אמר.
"אני לוק" אמר נער עם שיער שחור עם פוני צד, עיניים כחולות כהות והוא חבש כובע גרב. אחד מאלו שרבו מכות.
"יאלה לוק בא נצא בחוץ" אמר אלכס והם יצאו מהחדר.
"היי אני ג'ייק זאת המיטה הפנויה תוכל לישון שם" אמר נער עם שיער בלונדיני מארינס עיניים כחולות כהות, עם שרירים עגיל בגבה, קעקוע של נשר בכתף. אותו אחד שרב מכות.
"תודה" אמרתי ושמתי את המזוודות אל המיטה.
"אחי רבתה עם לוק" שאל בחור שהתפרץ פתאום לחדר. לאותו בחור היה שיער שחור ,עיניים חומות גם כן שרירי.
"כן, המניאק יצא אם אחותי ולא סיפר לי אפילו חרא של חבר זה" אמר ג'ייק.
"עם שני רציני"שאל.
"כן" אמר ג'ייק.
"מי זה?" שאל את ג'ייק .
"דין, חדש" אמר.
"רון " אמר רון והמשיך לדבר עם ג'ייק.

נקודת המבט של שקד:

"איזה חתיך הדין הזה הוא חבר שלך" שאלה תהל.
"לא הוא כמו אחי הקטן"אמרתי.
"אל תגידי לי שהעיניים הירוקות הלה והשיער החום המבולגן הזה השרירים האלה לא עושה לך את זה" שאלה תהל.
"את רוצה לגרום לי להקיא את הארוחת בוקר שלי"אמרתי צוחקת.
"מה שתגידי אבל הוא עדין חתיך" קבעה תהל.
"אה ודרך הגב ג'והאנה גם איתנו בחדר. אבל היא בסדר בערך, ברגע שמתחילים להכיר אותה" אמרה לי תהל שנייה אחת לפני שנכנסנו לחדר.
"תהל פתחה את הדלת ואמרה "תכירו זאת שקד היא חדשה פה".
"היי אני שני" אמרה נערה עם שיער בלונדיני ארוך, עיניים כחולות.
"זאת אליס" אמרה שני. והצביעה על נערה עם שיער שטני ארוך וחלק עם גוונים בלונדיניים, עיניים חומות כהות, רזה ויחסית נמוכה.

לא הבנתי מה מיוחד כל כך בפנימיה הזאת כי למדנו כל היום שיעורים רגילים מתשע בבוקר עד שלוש בצהריים. אבל הבנתי אחרי שנשמע צלצול בשש בערב.

"יאלה בואו יש שיעור" אמרה אליס.
"אבל עכשיו שש בערב" אמרתי מבללבלת
"בשעה הזאת מתחיל שיעור שזה סוג של סדנה לעצבים" הסבירה אליס.
"סגנה לעצבים?" שאלתי לא מבינה.
"כן כל יום בשבוע משש על שמונה בערב, יש איזה שהוא שיעור מיוחד כזה שאמור החזיר אותנו למוטב" אמרה אליס.
"אה אוקי" אמרתי. ויצאנו מהחדר…